פורסם בירחון אדם עולם בגיליון אביב 2013
מאת: איריס סובינסקי, מפתחת השיטות "זוגיות הרמונית" ו"המפגש הפנימי"
"ומאז הם חיו באושר ועושר" הוא משפט הסיום של אגדות רבות. בדרך כלל מסופר באגדות על נסיך ונסיכה צעירים, יפים ומאושרים, שחייהם המשותפים מהווים מודל לזוגיות שכולנו חולמים עליה.
התבנית הסיפורית הזו, שמשותפת וחוזרת, כמו עוד הרבה תבניות סיפוריות, ברוב התרבויות, העמים והתקופות, היא עניין מהותי בנפש האנושית, וכבר במאה הקודמת נתן ד"ר קארל יונג שמות ואפיונים שונים לכל חלק.
סיפורי האגדות הללו, הטבועים בתוך הנפש האנושית, וחוזרים בשינויים קלים בכל תרבות, הם ההמחשה החיצונית ליחסים המתקיימים בתוכנו, בנפשנו. הם מאותתים ורומזים לנו איך צריכה להיראות הרמוניה בתוך הנפש, שכל חלקיה חיים בשלום זה עם זה.
מי הם הגברי והנשי שבתוך הנפש
גם הזוגיות שאנו מנהלים בחיינו משמשת מראה המשקפת את חיי הנפש שלנו, ובמקרה הזה – את היחסים בין החלק הגברי לחלק הנשי שבנפש. החלק הנשי הוא זה שאחראי ליחסים בתוך הבית פנימה, לרגשות, לחלומות, לכוח הריפוי. זה הכוח המכיל. החלק הגברי הוא החלק המתמודד עם העולם שמחוץ לנו, הוא זה שמוציא מהכוח אל הפועל את החלומות ומגשים אותם. ואם לחזור למבנה האגדות המוכר לנו: הנסיכה – הפן הנשי– טווה את החלום; והנסיך – הפן הגברי –הוא זה שבכוחו להפוך אותו למציאות.
מערכת היחסים הזו, בין הגברי והנשי בתוכנו, משתקפת גם במערכת היחסים שבינינו ובין בן הזוג שלנו ומשפיעה גם על היכולת שלנו להגשים במציאות את החלומות שלנו.
כדי שנוכל לתפקד בעולם בצורה מיטבית עלינו להכיר בחשיבותם של שני החלקים האלה, המהווים את הזוגיות הפנימית בנפש. למרבה הצער, אנשים רבים חווים את חייהם כסדרה של הפרעות ועיכובים שלא מאפשרים להם לבוא לידי ביטוי במלואם, וחייהם חולפים מתוך תחושת החמצה בלתי נמנעת.
החדשות הטובות הן שאת המצב הזה אפשר לשנות. תהליך הריפוי של הזוגיות הפנימית מורכב ברובו מדו-שיח בין החלקים הללו ושיקום שיתוף הפעולה ביניהם. התהליכים האלה מתאפשרים בעזרת דמיון מודרך, ואז, בשלב הבא, כל מה שנחוץ זה לעצום עיניים ולבקש בצורה ברורה מהחלקים האלה להופיע בבירור מול עינינו הסגורות.
מידע נוסף על הגברי והנשי שבנפש ניתן למצוא באתר https://www.iris-sovinsky.com.
סיפורים ככלי ריפוי
בספר "רצות עם זאבים" כותבת קלאריסה פינקולה אסטס: "במקורם נועדו סיפורי המיתוסים והאגדות למבוגרים. הם היוו גם את התיאוריה וגם את הפרקטיקה של העזרה והריפוי". מספרי הסיפורים, שהיו נודדים בין הכפרים ומפיצים בדרך זו את הסיפורים, ידעו לשמר את הידע שנצבר על הנפש בדרכים שונות. לא תמיד היה המסר גלוי, אבל כל מי שהאזין לסיפורים יכול היה לשמר אותו ולעבד אותו בדרכו שלו.
המפגש עם הגברי והנשי הפנימיים שלנו הוא המפתח להבנה של מערכת היחסים המסוימת שאנו רוצים לרפא. וכפי שניתן לשנות כל מערכת יחסים, גם ליחסים הללו בנפש יש כרוניקה מסוימת שמשפיעה עליהם וגם אותם אפשר לרפא. הריפוי של חלקי הנפש מתבצע כמו בטיפול זוגי רגיל: אנו חוקרים את המצב הנוכחי ואת הסיבות שהביאו אליו, מגדירים את המצב שאליו אנו רוצים להגיע, ועוזרים לשני הצדדים להבין מה הפריע להם בעבר וכיצד ליצור בהווה התנהלות אחרת. הכוח המאפשר את הריפוי הוא הידיעה שהגברי והנשי שבנפש הם שני חלקים של אותו אדם, ולפיכך לא יכולים להיות ביניהם ניגודי אינטרסים, שניהם תמיד רוצים בטובתנו, ממש כמו הנסיך והנסיכה באגדות, שבסופן תמיד מגיע האיחוד המיוחל והטוב.
הבעיות, החיכוכים והצרימות שנוצרים ביחסים בין חלקי הנפש שלנו נגרמים לרוב מתוך התרבות שגדלנו בה, כשהפנמנו לתוך אותם חלקים התנהגויות שראינו בחוץ, ואלו יצרו אי-הבנה פנימית או נתק בין הגברי והנשי.
כדוגמה למערכות יחסים אפשריות בין הגברי לנשי שלנו בחרתי בשני סיפורים, שבעזרתם נוכל להתחקות אחר מערכות יחסים אפשריות בין הגברי והנשי הפנימי ותהליך הריפוי שלהם.
הנסיך הצפרדע, ריפוי הגברי בעזרת הנשי
בסיפור, נסיך שכושף והפך לצפרדע מבקש עזרה מהנסיכה: נשיקה של נסיכה וההכרה בו ישיבו אותו לקדמותו.
כשנפגוש בנפש גברי חלש ומאוים, מדובר למעשה בחלק גברי שלא עמד בדרישות סביבתו (בתוך הנפש), בדרך כלל בדרישות של הנשי. מכיוון שהגברי בנפש אחראי לעשייה בעולם, בדרך כלל נפגוש גברי שביקשו ממנו לפעול בעולם מעל ומעבר לכוחותיו עד שנחלש והתעייף. בדמיון שלנו ייראה גברי כזה חלש או עוין ולא יהיה אפשר לבקש ממנו לעשות דבר. גברי כזה יופיע אצל אנשים יחד עם תחושת עייפות קשה או אף תשישות.
כדי לרפא את היחסים בין הגברי והנשי באדם זה, על הנשי של האדם להבין את המאמץ הנדרש לביצוע של דברים בחיים ולהפחית בהתאם את הבקשות מהגברי, או למצוא דרך לעשות חלק מהדברים בצורה אחרת, שזו אפשרות שטמונה ביכולת של הנשי.
הכרה כזו בצרכים של הגברי וקבלתו בדיוק כפי שהוא משולות לנשיקת הנסיכה את הצפרדע שבסיפור. בזכותה יוכל להשתנות ולהתחיל יחסים חדשים ומאוזנים בין הגברי ובין הנשי שבנפש.
סינדרלה, ריפוי הנשי בעזרת הגברי
סינדרלה הייתה נערה שמקומה האמיתי בחיים נמנע ממנה. משפחתה השפילה אותה ואף התעמרה בה. הבחירה של הנסיך בסינדרלה להיות לו לכלה והכרתו בה הפכו אותה לנסיכה שיופיה נראה לעין כל וחייה מאושרים.
בסיפור סינדרלה מייצגות האם החורגת ובנותיה את העולם שמתעמר בפן הנשי (סינדרלה) והנסיך את הגברי החסר את בת זוגו.
בעולם הגברי הדומיננטי, שבו אנו חיים, זוכה הפן הנשי שלנו פעמים רבות ליחס של דחייה והשפלה. יחס כזה לאורך זמן מחליש ומצמצם את החלק הזה בתוכנו, ואז נעלמים גם החלומות שלנו ויכולת הריפוי העצמית שבאחריותו של הפן הנשי.
הפן הגברי, שתופס את רוב המרחב, יישאר, לתחושתו, לבד ויצטרך לפלס לעצמו את דרכו בעולם. מכיוון שאינו בנוי לכך, ללא תמיכת החלק הנשי, הוא יאבד לרוב את דרכו ויחוש שכל מה שהוא עושה נעשה לשווא. מצב זה אף יחמיר יותר את מערכת היחסים הרעועה שבין הגברי והנשי.
כאשר יכיר הפן הגברי ביכולותיו של הפן הנשי ובצורך שלו בשותפה הזו וכאשר יבחר בה להראות לו את הדרך, כפי שעשה הנסיך של סינדרלה, יוכל הפן הנשי לחזור ולהדריך אותו ואותנו אל החלומות שלנו, בדיוק כפי שקרה לסינדרלה, שפרחה ליד הנסיך שבחר בה.
סיכום
במציאות – לכל אחד מאיתנו הסיפור הייחודי לו. הדוגמאות שהבאנו כאן מתוך האגדות מאפשרות לנו לחוש את הקלות הרבה שבה ניתן לרפא את מערכת היחסים הפנימית. וברגע שמערכת היחסים הפנימית חיה בשלום בתוך חלקיה ונוצר שיתוף פעולה פנימי, ניתן בקלות להרחיב אותו ליחסים שבינינו ובין בני זוגנו ובינינו לסביבה בכלל.
לכל מה שבאנו איתו לעולם יש תפקיד עבורנו, וכל מה שאנו זקוקים לו קיים בתוכנו. לפעמים אנחנו מאבדים את הקשר לחלקים פנימיים מסוימים שלנו, בהשפעת חוויות החיים שעברנו, ואיתו אובד גם האיזון ביניהם.
הכרת התפקידים של החלקים בנפש שלנו והכרה בחשיבותם יאפשרו לנו ליצור ביניהם מערכת יחסים שיתופית, ולנו – את האפשרות לחיות חיים מלאים ומאוזנים בעזרת כל הכלים שנולדנו איתם.
כמתנה, נקבל לחיינו זוגיות הרמונית ומאוזנת, שיהיה בה כל מה שנמצא במערכת היחסים הפנימית שלנו: שותפות, חברות, אהבה ויכולת לחלום ולהגשים בעולם את החלומות שלנו.