סיפור מהחיים – החופש להיות אדם רגיש מאוד

חגית נלחמה על החירות שלה ושל ילדיה. היא נלחמה על החופש שלה ושלהם להיות רגישים מאוד ועם זאת גם להיות חלק מהחברה. היא התעקשה לחקור את החלקים הפנימיים בעצמה ובחייה ולהתמודד עם מצבה הייחודי ממקום של חירות. חגית עבורי היא מקור השראה.

זהו סיפורה של חגית, כפי שהיא כתבה אותו:
"בוקר אחד ברגע של מצוקה ייאוש מזה שאני מובטלת, האבטלה נגמרת, אני בחובות, שוקעת עד מעל לראש …. ואין שום תמונה בראש, כתבתי בקבוצה של 'האוהל האדום' זעקה לעולם.
"המון תגובות ורצון לעזור הגיעו בפייסבוק ואז הטלפון צלצל ושמעתי את איריס. דיברנו ומשהו במה שאמרה הרגיש לי בטוח ונכון וקבעתי פגישה.
"הגעתי רועדת, כועסת, מסוגרת ומתקיפה. בעיקר מיואשת. כל כך הרבה טיפולים ומטפלים ואף אחד לא הבין, אף אחד לא היה רגיש מספיק להכיל.
"אחרי שיחה קצרה הבנתי אני בסדר גמור. כל מה שהרגשתי וראיתי אחרת באמת נכון ויש לזה שם: 'רגיש מאוד'. לפתע הכל היה ברור ההתנהגות שלי ושל שני ילדיי שגם 'רגישים מאוד'.

"2012 הייתה שנה קשה עבורי. המעבר בין העידנים גרר בתוכו המון כאבים פיזיים, זיכרונות מהעבר, 'מפלצות שקמו לתחיה' גילויים ובתוך כל הסערה הזאת עם המון קולות בראש התחלתי להיפגש עם איריס.
במהלך המפגשים עשינו סדר בכל הבלגן. הצלחתי להיפגש ולדבר עם כל אחד מהקולות האלו בראשי.
"לכולנו יש את הקולות האלו והם מעורבבים ורבים וצועקים ואינם נותנים רגע אחד של שקט.
הייתי מגיעה סוערת ויוצאת רגועה. תמיד ראיתי מעבר ושמעתי מעבר וחשבתי שכולם כאלה, אך חלק בתוכי ידע שאני אחרת. לא הצלחתי למצוא ולו אדם אחד שמבין עד שהכרתי את איריס.
"תחושת הביטחון שמצאתי אפשרה לי להיחשף ולהשיל עוד ועוד קליפות. זה אף פעם לא נגמר וזה מייאש מאוד. מאז אני חוקרת ולומדת עוד ועוד על רגישים מאוד וילדי העידן החדש ומצליחה לקבל את המתנה הזאת כברכה ולא כקללה.
"ברגע שעשיתי שלום בין כל החלקים האלו בתוכי הצלחתי לעשות שלום עם האנשים סביבי.
למדתי לחבק את עצמי ולתת לעצמי ליפול ולחוות כל רגש נקי, גם כעס גם עצב גם ייאוש וגם שמחה.
"המון שמחה נכנסה לחיי, אך היא מאוזנת. למדתי איך להכיל את כל הרגישויות האלו והתחושות מבלי לקפוץ להיי מטורף ואחר כך להתרסק.

"אז תודה לילדה הקטנה
ותודה לזקנה החכמה
תודה לנשי ותודה לגברי
תודה לאישה הפראית
ותודה לבורא ששלח את איריס
ותודה לך איריס על המתנה שלך לעולם".