אתגר הגברים

זה כל כך מכעיס וכל כך צודק לכעוס!
אחת מכל 3 נשים עוברת ניצול מיני בילדות ובנוסף גם חלק מהילדים!
אחת מכל 5 נשים נאנסת!
ואחת מכל אחת נפגעת יום-יום ברחוב, באוטובוס, בפאב, במסיבות, בעבודה מהטרדה ומהשפלה!
איך אפשר לא לכעוס.

אנחנו כנשים יודעות שמסוכן לצאת מהבית, אף פעם לא יודעות מה נחווה ברחוב. ועם זאת, גם לבית אפשר לחדור, גם בבית עלול להיות מסוכן.
לצאת בלילה להליכה במקומות רבים זה מסוכן, וללכת ברחוב חשוך זה מסוכן.
אם גבר עובר על ידנו זה מכווץ אותנו, אם פונים אלינו זה מפחיד ופעמים רבות זה גם פוגע.
לגברים רבים אין בעיה ללטוש בנו עיניים, לזרוק הערות מעליבות, לגעת בנו באיברים מוצנעים. כמעט כל אישה חוותה יד של גבר במקומות האינטימיים שלה בזמן נסיעה באוטובוס. גם בטיסה מפחיד לשבת ליד גברים, גם שם זה עלול לקרות ואז את תקועה לאורך טיסה שלמה, לא יודעת איך לשרוד את הזמן עד הנחיתה.
כשיושבים במקום ציבורי ישנם גברים שיושבים בפיסוק רחב, לפעמים תופסים שני מקומות, על חשבון המקום שלך ואת אמורה להצטמצם, גם כדי שהוא לא ייגע בך.
הערות מעליבות בעלות תוכן מיני אל נשים הן נורמה בחלקים רבים בחברה. נוח למעסיקים רבים להוציא על העובדות את כל התסכול והכעס שהם צוברים מאחרים, ואם את נמצאת בסביבת קבוצת גברים, סביר להניח שתמצאי את עצמך ליד חבורה שפשוט נהנית להביך אותך בבדיחות מעליבות כשהגברים נהנים מהתגובה שלך, מהמבוכה שלך ומההשפלה שלך.

ומה אישה יכולה לעשות?

במהלך טיסה הדיילת תאמר למתלוננת שאין מקום אחר; באוטובוס את יכולה לקום ולעבור לשבת במקום אחר, מושפלת וכועסת; ברחוב רצוי שתמהרי להתרחק, כי ההטרדות רק יתעצמו אם תישארי בסביבה; ומגברים שמספרים לידך בדיחות פוגעניות עדיף שפשוט תתרחקי.
לעבור ברחוב צריך, אבל השתדלי לעשות זאת לא ברחובות צדדיים ובטח לא בחושך. החושך הוא הכי מפחיד. כשאת יוצאת לבילוי, שתי רק מבקבוקי מים סגורים שיהיו איתך כל הזמן, כדי שאף אחד לא יוכל להכניס למשקה שלך סם אונס; ואסור לך להשתכר, כי אז את עלולה לעבור אונס קבוצתי.

הספר "מגבריות לחירות"

הספר "מגבריות לחירות", של הפסיכולוג הישראלי אמנון טולידאנו, מרכז את ההתנהגויות הפוגעניות הללו נגד נשים ועוד הרבה מאוד אחרות, ומסביר מדוע לדעתו ההתנהגויות האלה מתרחשות בכל כך הרבה מקומות בעולם ולאורך תקופה כל כך ארוכה.

כשקראתי את הספר הייתי המומה. מעולם לא ראיתי את תמונת היחסים בין גברים ונשים באופן ברור כל כך וכואב כל כך. זמן רב אני מתחבטת בשאלות איך זה קורה ולמה זה לא נפסק, ובספר הזה, לראשונה, מצאתי תשובות.

על פי טולידאנו, שורש העניין נעוץ בהבדל בגישה של גברים ונשים לקבוצת ההשתייכות המינית שלהם. זה מתחיל בכך שנשים יודעות שהן נשים וכל עוד הן בוחרות להיות נשים, ברור שהן נשים. יש להן אולי שאלות לגבי איזו אישה הן רוצות להיות, אבל בזה זה מסתכם. לטענתו, גברים רבים, לעומת זאת, חיים בתחושה שהם צריכים להוכיח שהם גברים. לגבר לא מספיק להיוולד גבר ולבחור בזה – את הגבריות הוא צריך להוכיח בכל רגע נתון, ומי שנותן את האישור לזה הם הגברים האחרים שסובבים אותו. המשפט השגור הוא "תהיה גבר, אל תהיה אישה".

"תהיה גבר" זה משפט מניפולטיבי, שמאתגר את הנמען שלו לעשות משהו שיוכיח את גבריותו, משהו שקשור בדרך כלל לנשים, כמו: השפל אותה, הטרד אותה, התעלם ממה שזה עושה לה.

גברים רבים, כדי להיחשב גברים, נדרשים על ידי החברים והגברים שסביבם לעולל לנשים מעשים שיגרמו להן להרגיש רע והם חייבים להתעלם ממה שהן מרגישות. הגברים מחונכים על ידי הסביבה הגברית לנתק את הלב שלהם מעצמם כשהם ליד נשים ולעשות בהן ככל העולה על רוחם תוך כדי התעלמות ממה שזה גורם להן.
הגברים האלה לא יודעים ולא מבינים שגבר לא אמור להיות מושפע מזה וזה לא אמור לעניין אותו.
נשים נחשבות בכייניות ורגשניות ולכן מה שהן מרגישות לא חשוב, לא מעניין, לא רלוונטי!
כך נוצר עולם שבו בעצם להיות אישה משמעו להיקלע דרך קבע למצב מביך, משפיל ומסוכן. אין פלא, לכן, שגם האלימות נגד נשים נהפכת למשהו יומיומי וברור מאליו.

גברים מסוימים רואים באישה רכוש, הרגשות שלה אינם מובאים בחשבון ולכן אם היא אינה עושה כל מה שמבקשים ממנה, גם אלימות פיזית ומילולית היא התנהגות מקובלת.

שיא הוונדליזם והטרור מופיע בפורנוגרפיה, שם האישה היא חפץ שנועד לשרת את הנאתו של הגבר. גברים רבים, שקיבלו את החינוך המיני שלהם על ברכי הפורנוגרפיה, מצפים מנשים להתנהג כמו שפחות. הם לא מכירים משהו אחר ושום דבר אחר לא מרגש אותם, כי הלב שלהם סגור.
והרי גברים שמחוברים לעצמם יודעים שבמיניות, בלי חיבור ללב, לאישה ולמה שהיא מרגישה לא יכול להתקיים קשר אמיתי עמוק.

מה שהיכה בתדהמה את עולם הגברים הייתה תופעת ה-Me Too. פתאום, ללא אזהרה מוקדמת, לפחות חלק מההתנהגויות שנחשבו הכי גבריות, הכי שגרתיות, נהפכו ללא חוקיות, פליליות, שנשלחים בגללן בכלא.

מעגל הקסמים

ההגשמה העמוקה של גברים, זו שגורמת להם אושר עמוק, הוא לראות את האישה שלהם נהנית, שמחה ומעונגת. לגברים שלא מחוברים לרגשות שלהם ולרגשות של הנשים שלצידם, אין שום דרך לדעת מה מהנה, משמח ומענג אישה ולכן לעולם לא יוכלו לחוות אושר באמת. לאישה שלצידם, מן הסתם, אין למה לחכות. האם זה חלק ממה שגורם לכל כך הרבה זוגות להתגרש ולכל כך הרבה אנשים להישאר לבד? האם זה חלק ממה שגורם לגברים רבים לכעוס על נשים ולפגוע בהן?

גברים רבים רוצים להתחבר לנשים, ובגלל התכנות החברתי שהם עוברים הם מאמינים שאישה רוצה לצידה "גבר" ושהפוגענות הזו עושה אותם "גברים" בעיניה. ברוב המקרים, זה ממש לא נכון. זה לא מה שאנחנו, הנשים, רוצות או שואפות לו בחיים שלנו, גם אם לפעמים אין לנו ברירה.

יש גברים שכבר מבינים שהתוקפנות הזו פוגעת ושלא נכון להתנהג ככה, אבל גם הם נדיר שיעצרו גברים אחרים מלהתנהג כך, כי "מה יחשבו עליהם? שהם נשים?".
גבר צריך להיות מאוד חזק ובטוח בעצמו כדי שיוכל לעמוד מול התנהגות מעין זו ולא להניח לה להימשך.

נשים רבות התייאשו מגברים. הן ויתרו ופשוט מנסות להתרחק מהם וממקומות פוגעניים או שהן ויתרו על עצמן וממשיכות לחיות עם גברים פוגעים.

לעומתן, יש נשים רבות שפועלות במשך שנים לשנות את היחס המזלזל בנשים ולהפסיק את התוקפנות כלפיהן. הבעיה היא שאם בעיני גברים רבים האישה היא חפץ לא מעניין, אין לנשים דרך להגיע אליהם ולגרום להם להבין ולעצור את ההתנהגות שלהם. חוץ מזה, מה יגידו עליהם שאר הגברים? שהם "לא גבר"?

קריאת הספר "מגבריות לחירות" הייתה חוויה מטלטלת ומאתגרת, אבל היא הכניסה פשר למצב היחסים בין גברים ונשים בעולם וסידרה את הדברים במחשבתי. לאחר הכעס, התסכול והכאב שעלו בעקבות קריאת הספר, הרגשתי שאני מבינה את הדינמיקה של מה שקורה, והבנה היא הצעד הראשון ביצירת שינוי.

התקווה

מהרשתות החברתיות עולה, שכבר יש גברים שמבינים את מה שקורה לגברים ומה שהם עושים לנשים. גם אני נתקלת בפוסטים של גברים שהגיעו להבנה של מה ההתנהגות ה"גברית" מעוללת לנשים. אלו היו גילויים מרגשים, אבל מעטים. כל אחד מהגברים הפסיק, בדרכו, להתנהג באופן פוגעני – אבל זה קורה ברשות הפרט, בינו לבינו ובינו לבינה.

השינוי התרחש כשהם הביטו בעיניהן של נשים והקשיבו לחוויית החיים שלהן לידם, וזה גרם להם להרגיש רע ולהפסיק את ההתנהגות הפוגענית. חלק קטן מהם אפילו לא מוכן לשתף פעולה עם הגברים האחרים גם במחיר שיגידו עליהם "אתה לא גבר". תחושת האשמה שהם מרגישים היום קשה יותר.

האונס רב-המשתתפים באילת ערער את המדינה, הפעם היו גברים רבים שלא יכלו לשאת זאת יותר. בעולם שלי אני פוגשת גברים שהחליטו די!!! ויצאו החוצה עם מסרים רבים להפסקה של מעגל האיבה הזה.

לזה חיכיתי זמן רב. כיום ברור לי שרק גברים יכולים להסביר לגברים שההתנהגות הזו היא לא לגיטימית ולא עושה מהם "גברים", ושהיא לא מקרבת אליהם נשים אלא דווקא מרחיקה אותן. ברור לי שגברים מקשיבים לגברים ולפחות לדור הצעיר יש את היכולת להבין שהדרך הזו לא מביאה למימוש המטרות שלהם ושכדאי למצוא דרך אחרת.

דבר זה דורש מהגברים לצאת החוצה ולהיות נחושים וברורים מול גברים אחרים; להיות בטוחים שהם גברים גם אם חבריהם ינסו לערער על כך; לעמוד זקופים עם מה שהם חושבים ומרגישים מול הכוח שמולם, שדורש מהם "להיות גבר" באמצעות השפלת נשים; להסתכן בהדרה שלהם מהחבורה של ה"גברים" ועוד.

כאמא, איני מאחלת לבתי לפגוש את הגברים המשפילים שנמצאים בכל מקום. יחד עם זה, אני גם לא מאחלת לבני לפגוע בנשים ולגלות יום אחד את מה שעשה, זה כואב!!!

אבל עכשיו נראה שמשהו זז, שיש תנועה, ויותר גברים שהבינו פועלים במרחב הציבורי כדי שזה ייפסק. אם לנו, כנשים לבד מול הגברים, לא היה סיכוי לייצר שינוי, האפשרות להצטרף לגברים שהבינו ולפעול יחד מעצימה את כוח השינוי ובונה יחד את התקווה לעולם טוב יותר לכולנו.

לסיום, הנה משל מעולם החיות:
האריה והשור ישבו להם ערב אחד למפגש חברים משותף. כזה שאוכלים בו, קצת שותים,
והרבה מדברים על כל מיני דברים…
המפגש נמשך ונמשך והחברים קצת שכחו את עצמם.
ואז…
טררר הטלפון של השור מצלצל, אשתו על הקו, "מה?" נוהם השור. 🐃
"מה אכפת לך מתי אני מגיע?"
הגברת מהעבר השני כנראה ניסתה להתעקש ולהבין מתי השור שלה מתכוון לחזור הביתה, כי הוא ענה לה בגסות: "אסיים כשאחליט! ואגיע כשיתחשק לי, ברור ??!!!"
וסגר את הטלפון בתחושת חשיבות עצמית ואגו מלא אוויר.

שתי דקות לאחר מכן שוב מצלצל הטלפון, הפעם של האריה, גם אשתו על הקו.
"כן, אשתי", עונה לה האריה בכבוד.
"אוקיי, שתי דקות אני מסיים כאן, אומר שלום ומגיע. את רוצה שאביא לך איזו שוק זברה?"

הוא מסיים את השיחה ורואה את פרצופו הזחוח והמלגלג של השור.
"אתה מלך החיות, אתה??? פחחחח
"ראית איך דיברת איתה? גבירתי… מה להביא לך…
"תחתוך עניינים כמו גבר ותוכיח לה מי באמת שולט פה!!!
"ראית איך עשיתי את זה!! הא? תלמד!!"

האריה מתרומם,
מנער את רעמתו המלכותית,
מביט בשור במבט מתנשא ואומר לו:
"ככה עונים כשאשתך פרה,
אני נשוי למלכה!"

אם אתה מרגיש מלך, אשת חיקך תהיה מלכה 👑
אם את מרגישה מלכה, אישך יהיה מלך 👑
היחס שלנו לבן/ת הזוג שלנו משפיע עם מי נחיה. לא מספיק להתחתן עם מלך או עם מלכה, אנחנו צריכים לשמור שהם יישארו כאלה.

סיכום

הפגיעה בנשים רבת השנים תימשך כל עוד לא יעמדו מולה ולא יעצרו אותה. כדי לעשות זאת, כחברה, אנו נדרשים לגברים שמבינים את מה שקורה ולנשים שמוכנות לחבור אליהם ולתת להם להוביל את החלק שלהם בשינוי.
גם אם זה ייקח שנים ארוכות, מהלך כמו שמתחיל עכשיו הוא מה שיכול לרפא את יחסי הגברים והנשים ולפתור גם את בעיית הזוגיות וגם את בעיית הבדידות שהעולם כולו מתמודד איתן.
הזמן הוא עכשיו, גם אם עד כה לא הצלחנו, עכשיו אפשר לייצר את השינוי. יחד!