יחסי גברים ונשים לאן?

קוראות וקוראים יקרים,

בימים אלו אני קוראת את הספר "השחר של העידן השלישי" מאת חגית בן-שחר. הספר עוסק ביחסי הגברים והנשים לאורך ההיסטוריה באופן מפורט ויצירתי ופותח עוד נקודת מבט מעניינת על אתגר יצירת זוגיות כיום. פרטים נוספים על הספר נמצאים תחת הכותרת "ספר מומלץ".

בכל תקופה לאורך ההיסטוריה האנושית הותאמו היחסים בין בני הזוג לתרבות הכללית ולנורמה שהיו נהוגות באותו עידן. בתקופה הראשונית, שבה נוצרו קבוצות או שבטים של בני אדם, נראה שהיו אלו יחסים אקראיים; בתקופה שבה החלו פלישות של עמים לשטחיהם של עמים אחרים, נדרשו הגברים להגן על בנות זוגם ועל ילדיהם; בתקופות שבהן הגברים שלטו בכל אמצעי הקיום, האישה היוותה חלק מרכושו של הגבר; בימי הביניים, באירופה הנוצרית, במשפחות האצולה, האישה היוותה אלמנט אסתטי והגבר שלט בכל.

לפעמים מצב היחסים בין בני הזוג היה פשוט מה שנדרש כדי להתקיים, לפעמים ההִתרבות הייתה במרכז, אך פעמים רבות הדרישות החברתיות והדתיות היו אלו שהכתיבו את היחסים בין בני הזוג ודרשו מהם התנהגויות הזרות לזוגיות. לדוגמה, כאשר הכנסייה הנוצרית יצרה חוקים נגד ההנאה מהמיניות, היא בעצם התערבה ביחסי המין בין בני הזוג; כאשר החברה הגדירה את הנשים "לא אחראיות" ודרשה מן הגברים לקחת עליהן אחריות; כאשר החברה החליטה לאסור על הפלות והזוג היה צריך לשאת בתוצאות של לידות לא רצויות ועוד.

ובימים אלו, היכן אנו עומדים במסע הזוגיות לאורך ההיסטוריה? מהו הדבר שמאפיין כיום את אופי ואיכות הקשר שלנו עם בני זוגנו?

נושא החודש – לשחרר את השותפות הישנה בין בני הזוג

אנו נמצאים כיום תחת שינוי מואץ בכל תחום בחיינו, ולכן עצם קיומו של השינוי הוא זה שמשפיע רבות על היחסים בין בני הזוג.

שינוי אומר שמה שהיה קודם כבר לא פועל ועדיין אין משהו חדש שכבר הוכיח את עצמו. משמעות הדבר היא שלרבים מאיתנו אין כל רצון לחזור ולשחזר את הזוגיות של הורינו, אבל גם לא עומד לנגד עינינו מודל חדש שנוסה ואנחנו יכולים להיות בטוחים שהוא עובד. בעצם, אין לנו על מה להישען ומאיפה ללמוד.

במצב כזה הזוגיות שלנו תלויה אך ורק בנו ובבן הזוג שלנו. ביכולות שלנו לחקור את מה שיש ולחפש באופן יצירתי את מה שיתאים לנו. בצורך להיות בתקשורת עם בן הזוג שלנו גם כשקשה, כדי לתקן את מה שלא עובד ולחפש יחד דרך שתתאים לשנינו.

במהלך העבודה שלי עם זוגות, קורה לעיתים שלפחות אחד מבני הזוג עדיין מחזיק בדפוסי התנהגות מן העבר. למשל, אישה שרוצה להיות תלויה בבן הזוג שלה, אבל עם זאת, שלא כמו בעבר, היא אינה מוכנה להיות נתונה באופן מוחלט תחת שליטתו, או במקרה אחר, בן זוג שכבר מבין שכדי להשיג את המרחב שלו, הוא צריך גם לשחרר את בת זוגו ואת השליטה בה, אבל אינו מצליח לשחרר את השליטה בגלל האופן שבו גדל.

זוגות רבים שבאים אליי מנסים להשיג את מה שחשוב לנו היום – מרחב והגשמה – אבל הם מנסים לעשות זאת בדרכים שעבדו פעם. בעבר, פעלו ממקום של שליטה, ושיטות אלו אינן משיגות את המטרות החדשות שלנו היום.

מה אפשר לעשות כדי לברר מה בדיוק אנחנו רוצים להשיג בזוגיות שלנו, לאן אנחנו רוצים להגיע, מה ממה שאנחנו עושים בזוגיות יביא אותנו לשם ומה מרחיק אותנו מהמטרות שלנו? אלו שאלות שאם יהיו לנגד עינינו, נוכל לנסות לדמיין את חזון הזוגיות שלנו כדי לדעת לאן להתקדם ומה לייצר בזוגיות כדי שתתאים לנו.

דבר אחד בטוח: בנושא הזוגיות ההעתקה מההורים או מהעבר תביא אותנו למחוזות שלא מתאימים כיום כמעט לאף אחד.

כדי לחקור את השאלות לעיל נחוצה השתתפות של בן הזוג בלבטים שלנו בלי שיחוש מאוים ולכך נדרשים הן רצון משותף להתקדם והן תקשורת טובה. במקרים שאלו אינם מתקיימים בין בני הזוג, אפשר להתחיל את השינוי באופן אישי, בינינו לבין עצמנו. אנו יכולים לעשות את מה שאנו צריכים כדי להשתנות בעקבות חזון הזוגיות שלנו ולצור מצב חדש שאליו בן זוגנו יצטרך להתאים את עצמו כדי להיות איתנו בזוגיות או לפחות בתקשורת על הנושא.

לדוגמה: כאשר אחד מבני הזוג, שהיה רגיל להשקיע הרבה מזמנו בבית, רוצה לצאת להגשים את חזונו, הוא לא יוכל להשיג זאת וגם להמשיך להיות הרבה בבית. בן הזוג השני ייפגש עם השינוי בבית שמצב זה יוצר וייאלץ להגיב למציאות החדשה שנוצרה, גם אם מראש סירב להיות שותף ליצירתה.

מאמר חדש – יחסי אנרגיית החיים ותקשורת

בשני המאמרים הקודמים כתבתי על אנרגיית החיים והקשר שלה לכסף. הפעם אני מביאה פן נוסף שלה: אנרגיית החיים והיחסים שלה עם התקשורת בין בני אדם.

ברור שלהבנת הקשר הזה יש משמעות גם בזוגיות, גם בחינוך ובכל תחום בחיינו, כולל היחסים שלנו עם עצמנו.

מאחלת לכם קריאה מהנה "יחסי אנרגיית החיים ותקשורת".

סיפורים מהחיים –  שינוי פנימי כבסיס לשינוי ביחסים

הסיפור הזה מתאר כיצד הרצון שלנו לשינוי ביחסים עם אדם אחר מתאפשר דרך העבודה שלנו עם עצמנו.

כשמיכל הגיע אליי עם האתגר שלה ביחסיה עם שכנתה, הדרכתי אותה לעבוד עם הגברי והנשי שבתוך הנפש שלה, חיזקנו את החלק הנשי שלה ואת מערכת היחסים ביניהם, ואז החיים הביאו לפתחה את ההזדמנות לייצר את המציאות שרצתה.

מיכל עברה לא מזמן לבית חדש. די מהר היא שמה לב שהשכנה, שגרה בצמוד אליה, מייבשת את הכביסה שלה בחדר המדרגות המשותף שלהן.

למיכל לא התאים שהכניסה לביתה תהיה מלאה בדברים של השכנים. לכן היא ניגשה לשכנתה וביקשה ממנה לא לשים את חפציה בשטח המשותף. השכנה כעסה מאוד על הבקשה ועל כך שמיכל מעזה להתערב באופן שבו היא מנהלת את חייה.

לא עזרו כל ניסיונות השכנוע של מיכל על כך שמדובר לא רק באופן שהשכנה מנהלת את חייה, אלא גם בהשפעה שיש להתנהגותה על האופן שבו מיכל חיה את חייה.

השכנה רבה עם מיכל ולא דיברה איתה יותר.

למיכל הפריע שהיא והשכנה בריב ולקראת השנה החדשה קנתה לשכנתה זר פרחים והתכוונה לכתוב לה מכתב פיוס. היה בכוונתה לתת לשכנה את הזר בערב השנה החדשה, אך היא לא ידעה כיצד לגשת אל השכנה מבלי שזו תסגור לה את הדלת בפנים.

בשלב הזה נפגשנו מיכל ואני ובדקנו מה קורה ביחסי הגברי והנשי שבתוך הנפש שלה. החלק הנשי שפועל בתוכה הביא את רעיון זר הפרחים. החלק הגברי, שפועל במציאות, קנה את הפרחים, אבל היה מיואש. לא הייתה לו דרך להבטיח את השלב הבא ביחסים שמיכל רצתה שישררו בינה ובין שכנתה.

החלק הנשי הפנימי היה חלש ולא נראה היה שהחלק הגברי בכלל מתעניין בו, מעבר לקבלת הרעיון של זר הפרחים.

כאשר הזכרנו לחלקים הגברי והנשי הפנימיים את היכולת של החלק הנשי הפנימי ליצור קשר עם העולם בדרכים נוספות, דרך עולם הרוח, שני החלקים הסכימו לנסות את הדרך הזו.

החלק הגברי הפנימי ביקש מהחלק הנשי הפנימי לייצר את המצב שהוא יוכל למסור את זר הפרחים כדי שהרעיון כולו יוכל לצאת לפועל. החלק הנשי הסכים. מיכל חוותה הקלה ושקט פנימי באופן מיידי לאחר ההסכמה הזו.

למחרת התקשרה אליי מיכל עם הסיפור הבא:

למחרת הפגישה שלנו ויומיים לפני ערב ראש השנה, כשמיכל עלתה במדרגות לביתה עם שקיות של קניות בידיה, היא נפלה ברעש גדול בחדר המדרגות קרוב לדלתה של השכנה. מיכל לא נפגעה בנפילה והשכנה ששמעה את הרעש פתחה את דלתה ומיהרה לעזור למיכל לקום. בעלה של השכנה יצא גם הוא ועזר למיכל להגיע לביתה.

מיכל כתבה את המכתב המתוכנן, צירפה אותו לזר שקנתה וירדה אל שכנתה.

השכנה פתחה את הדלת, קיבלה את הזר בחיוך וחיבקה את מיכל.

מובן שאירוע זה שינה לחלוטין את המצב ביניהן ואיפשר ליחסים חדשים להתחיל.

על אנשים ומקומות

את חגית בן-שחר, מחברת הספר "השחר של העידן השלישי", הכרתי בעקבות קריאת ספרה וזהו חלק מסיפורה:

בסוכות לפני ארבע שנים חוויתי אירוע מכונן. לקראת סיום מסע רוחני של ארבעה ימים, הגענו ל"חדר הסעודה האחרונה" בירושלים. חיכינו שקבוצת צליינים תסיים את תפילתה והתיישבנו במעגל למדיטציה. "עם סיום הסעודה המפורסמת ההיא", אמר המדריך שלנו, "כל אחד מהשליחים יצא לדרכו… לאן אתם הולכים מכאן?" המילים הדהדו בי בעוצמה ובכי בלתי נשלט פרץ ממני. כולם סביבי במדיטציה שקטה ואני בוכה ללא הפסקה. חברה אחת נתנה לי יד, אחרת הניחה ידה על גבי, ביקשו לתמוך ואני ממשיכה לבכות… יחד עם הבכי התיישבה בי ידיעה. ידעתי שהגיע הזמן לומר את האמת שלי. איזו מהן? מה זה אומר? לא ידעתי.

כבר ביציאה הבנתי שהגיע הזמן לכתוב… ספר.

היה זה חלום של כמה שנים, אבל תירוצים ועיסוקים שונים השאירו את רעיון הכתיבה בגדר חלום. מול הכותל המערבי, נקודת הסיום של המסע, הבנתי שאני חוזרת הביתה ומתיישבת לכתוב ספר על טראומת הלידה (אני עוסקת בתחום כבר שנים ופיתחתי שיטה לאבחון, מניעה וטיפול בה). "יש לי את כל החומרים", חשבתי לעצמי, "חודש וחצי אינטנסיביים, וסיימתי". אז זהו, שממש לא.

חוויית הכתיבה כבשה אותי בעונג צרוף. למדתי להניח את האצבעות על המקלדת ולא לדעת. הרעיונות הגיעו. נעזרתי בספרים רבים כבשביל שהוליך אותי לאורכו. לאט-לאט נבנה פאזל מורכב, עצום ומופלא: טיפלתי, לימדתי וכתבתי. הרעיונות העירו אותי בשלוש לפנות בוקר. כתבתי 8, 10, 12 ואף 15 שעות ביממה. זו הייתה חגיגה מדהימה.

אחרי כשנה של כתיבה הבנתי שהפרקים העוסקים בטראומת הלידה נשארים במחשב כאפשרות לספר אחר. הכתיבה לקחה אותי לעסוק בקשר בין נשים וגברים. במיניות, פוריות ושליטה. אלה חומרים שאני מכירה באופן כזה או אחר מחיי, מהקליניקה, אך לא בעומקים שפגשתי תוך כדי הכתיבה. למדתי המון. בכל פרק חוויתי את הדברים: כאבתי, כעסתי, פחדתי. וכשאלו נרגעו ירדו התובנות ונפתחו הקשרים נוספים על חיי ועל חיינו. האמת, הספר הזה שינה את חיי והוא ממשיך לאתגר אותי גם אחרי שיצא לאור.

בזכותו קפצתי (שוב) למים. (אוהבת פרויקטים) אני שוחה…לעיתים בקו ישר, לעיתים במעגלים וישנן שעות שבהן אני בולעת מים… אבל מתקדמת. זוכרת שיש לנו תפקיד.

לאחרונה חזרתי לכתוב. חזרתי לחומרים שנשארו במחשב. ספר נוסף מתחיל לרקום את עצמו בעדינות. כנראה על מרחבי הלידה… אבל… הכתיבה תיקח אותי על פי צרכיה.

מאחלת לכולנו להגשים חלומות מיטיבים השנה והלוואי שנצעד בה יחד אל העידן השלישי אמיצים ומקווים.

שנה טובה

חגית בן-שחר

ספר מומלץ: השחר של העידן השלישי 

הספר "השחר של העידן השלישי", מאת חגית בן-שחר, הוא מסע לאורך ההיסטוריה של האנושות מנקודת המבט של יחסי הגברים והנשים בכל הזמנים.

חגית בן-שחר אספה מידע רב מכל מקור אפשרי על התקופה המטריארכלית והפטריארכלית ומתוכו היא יוצאת אל ההווה, "העידן השלישי", שבו ניתנת לנו הזדמנות למצוא דרך שלישית, חדשה, ליחסים אלו. היא מעבדת את גוף המידע שאספה ומפיקה בעזרתו הבנות חדשות על העבר למען ההווה שבו אנו חיים.

חלק מהנושאים שהספר מעלה טבועים בנו, גם אם אנו לא מודעים לכך, והם מנהלים אותנו בדומה לטראומות.

עבורי קריאת הספר היא כמו ריפוי טראומה של היסטוריית היחסים בין הגברים והנשים שהוטבעו בתוכי. ריפוי זה נדרש לנו כדי להגיע ממקום נקי לבנייה המחודשת של יחסים אלו.

בעיניי הספר, במידה מסוימת, הוא מקבילה לספר "קיצור תולדות האנושות" מאת יובל נח הררי, אלא שהוא נכתב מנקודת מבט נשית שמאפשרת פרשנויות חדשות והבנות חדשות למידע שכבר היה קיים.

מכיוון שהספר עוסק בדברים היסטוריים ותרבותיים, חגית בן-שחר הוסיפה לספר עוד שני ממדים: סיפור של מטופלת וסיפור יצירת העולם מנקודת מבט רוחנית. ממדים אלו מאפשרים לנו להתחבר לספר גם ברמה האישית.

הקריאה בספר מהווה עבורי מסע ריפוי ואני כבר יכולה לראות את התמורות שהוא מחולל בי ובדרך שאני פועלת בעולם.

בתקופה הזו, השינוי ביחסים בין גברים ונשים הוא במרכז החיים שלנו ומשפיע רבות גם ברובד החברתי וגם ברובד הזוגי. הספר יכול לתרום רבות ליצירת שינוי שיביא לאיזון המיוחל בין הגברים והנשים בעולמנו ולשיתוף פעולה הדדי בכל המישורים, כולל המישור הזוגי.

 את הספר "השחר של העידן השלישי" ניתן לקנות באתר צפרא. הספר אינו מופיע בחנויות הספרים.

 

 

 

מאחלת לנו,

שנה של נחת מכל מה שכבר בנינו עד היום,

שנה של התפתחות בחן ובנעימות,

שנה של הגשמה בכל תחום בחיים בו נרצה.

שנה טובה ומבורכת לנו ולבני ביתנו.