"כסף מגלגל את העולם", אומר השיר הידוע מן המאה הקודמת, והדבר נכון גם בתקופה שבה אנו חיים כיום. אנו תלויים בכסף בתחומים רבים ולכן הרבה דברים בעולמנו נמדדים בכסף.
במאמר "ניהול ואיזון אנרגיית החיים שלנו", השוויתי את פעולת ניהול אנרגיית החיים לניהול כספים ואת מאגר האנרגיה שלנו – לחשבון בנק. הקשרים בין אנרגיית החיים שלנו לכסף נרחבים ומורכבים גם מעבר לכך והשפעתם נוגעת לא רק לחלקים החומריים בחיינו, כפי שהדבר נראה על פני השטח, אלא עמוק יותר, להווייתנו המהותית ביותר ולמצבנו הנפשי והרגשי.
אנרגיית החיים שלנו – צ'י בתרבויות המזרח – משמעותה היא כוח החיים שלנו. כוח חיים זה מידתו ועוצמתו שונות מאדם לאדם והן משתנות בתקופות שונות אף אצל אותו אדם. ההתמלאות של מאגר כוח החיים שלנו קשורה בקשר בל יינתק להנאה שאנו מפיקים מחיינו וההתרוקנות שלו לתחושות הלא טובות שלנו ולפעולות שאנו עושים.
רובנו, מן הסתם, צריכים לעבוד לפרנסתנו. כך מתנהלת החברה האנושית כבר אלפי שנים. כלומר, אנרגיית החיים שלנו מגויסת לפעולות שיעזרו לנו להרוויח כסף. בכסף אנו משתמשים למחייתנו ואז אנו צריכים להרוויח עוד כסף כדי שנוכל להמשיך לחיות.
מה קורה בינתיים עם אנרגיית החיים שלנו? מה ממלא בחזרה את מאגרי אנרגיית החיים שלנו? האם מילוי חשבון הבנק בכסף ממלא גם את מאגר אנרגיית החיים שלנו? ואם כן, האם זה קורה ביחס ישיר? כמה "שווה" בכסף אנרגיית חיים? האם יש איזון בין כמות האנרגיה שעולה לנו להרוויח כסף ובין כמות האנרגיה שאנו מקבלים מזה שהרווחנו אותו?
כאשר אנו שואבים הנאה מן העבודה שלנו, בנוסף להכנסה הכספית ממנה, אנו נתמלא גם באנרגיית חיים; כאשר בעבודה נפגוש אנשים שנעים לנו איתם, נתמלא אנרגיה מהמפגש בינינו; כשהעבודה שלנו מאתגרת אותנו ומניעה את היצירתיות שלנו; כשהעבודה מעניקה לנו תחושה של הגשמה; כאשר הכסף שהרווחנו משמש אותנו להשגת דברים שגורמים לנו שמחה, בכל המקרים הללו אנו נתמלא באנרגיית חיים.
לכל המצבים הללו יש פוטנציאל למלא אותנו אנרגיית חיים באותה כמות ואף יותר מכמות האנרגיה שהיה עלינו "לבזבז" לשם השגת הכסף.
ומה אם?
מה קורה אם העבודה שלנו לא מעניינת אותנו, אם האנשים בעבודה לא נעימים לנו או שאיננו יכולים להשתמש בכסף כדי לקנות דברים שמביאים לנו הנאה?
אם העבודה שלנו אינה גורמת לנו שמחה וסיפוק, אנו נשקיע אנרגיית חיים בעבודה, אך לא נקבל ממנה בחזרה באופן מתאים; אם לא נעים לנו עם האנשים בעבודה, גם אז לא נוכל ליהנות משהותנו שם ולהתמלא באנרגיית חיים; גם במקרה שנחוש שהכסף משמש אותנו רק לצורכי הישרדות, שאיננו נהנים מהם, ייתכן שהחוויה שלנו תהיה שאנו משקיעים יותר אנרגיה בלהרוויח את הכסף מאשר התמורה שאנו מפיקים ממנו. בכל המקרים הללו אנו משתמשים באנרגיה באופן קבוע בדרך שעולה לנו יותר אנרגיה ממה שאנו מקבלים ממנה.
התנהלות כזו לאורך זמן תייצר פגיעה בחוויית החיוּת שלנו. מאגר אנרגיית החיים שלנו יהיה בסכנת התרוקנות ואיתה נזקים נוספים. למשל, סכנה לבריאות הפיזית, לבריאות הנפשית או למערכות היחסים שלנו.
אלימות כלכלית והשפעתה על אנרגיית החיים
אנשים שנאלצים לעבוד בעבודה שאינה מספקת אותם או שאינה מהנה אותם ולא תורמת להם באופן כלשהו, ימצאו את עצמם לכודים במעגל שמזיק לאנרגיית החיים שלהם ויחושו רע עם עצמם. אם אלה הם פני הדברים, מה גורם לאנשים לנהל כך את משק האנרגיה שלהם?
להתנהלות מסוג זה יכולות להיות סיבות שונות אצל כל אדם, בהן פחדים, תפיסות עולם או מוסכמות חברתיות.
למשל פחד – פחד הוא מניע חזק מאוד למעשים שאנשים עושים או נמנעים מלעשות: פחד שלא יהיה לי מספיק כסף, פחד שבעבודה לא יהיו מרוצים מאיתנו, פחד שלא נמצא עבודה אחרת, פחד משינוי, פחד מהעתיד ועוד.
חלק מהפחדים מגיעים מתוך החיים והצרכים שלנו, אבל חלקם מגיעים מסביבתנו. למשל, יש מקומות עבודה שבהם נמדדים העובדים על פי שעות עבודה מרובות או על פי היכולת שלהם להתמודד עם לחץ לאורך זמן. במצב כזה ייתכן שהעובד ייאלץ לוותר על דברים שחשובים לו, כמו להקדיש זמן למשפחתו או להחזיק בתחביבים שממלאים אותו באנרגיית חיים. הפחד של העובד, שלא יצליח לעמוד בציפיות הסביבה, עלול לגרום לו לוותר על דברים שחשובים לו ובכך לאבד אנרגיה שהעבודה לעולם לא תוכל למלא.
את המצב, שבו אדם נתבע להשתמש באנרגיה שלו באופן לא מאוזן כדי להרוויח כסף, תוך כדי הפעלת לחץ או הפחדה, אני מכנה "אלימות כלכלית". אבל דינמיקה מעין זו מתקיימת לא רק במקומות עבודה, לעתים היא מנהלת גם את מערכות היחסים בבתים שלנו.
לדוגמה, כאשר הגיעה אליי סופיה, אישה ואם צעירה, היא סיפרה באריכות על המאמץ שהיא משקיעה מדי יום בניהול הבית ובגידול הילדים, בכביסה, קניות, בישול, הקשבה לילדים, חינוך הילדים ועוד. כשבנה הקטן חזר יום אחד בוכה מהגן, סופיה מיד התגייסה להבין מה קרה לבנה בגן, מה יש לעשות עם זה עכשיו, איך למנוע מהדבר לקרות שוב, למי לפנות כדי לקבל עזרה, כיצד להסביר לבנה הקטן את מה שקרה ומה שיש לעשות? הדברים האלה, שסופיה עושה באהבה ובמסירות יומיומית, כרוכים במאמץ שמטבעו משתמש באנרגיית החיים שלה. אבל כשיוסף בעלה חזר מן העבודה והבית לא היה מסודר כתמיד והאוכל לא היה מוכן, הוא שאל בטבעיות, "אבל מה עשית כל היום בבית?".
המאמץ שהאישה עושה בבית בדרך כלל שקוף ואינו נראה. בן הזוג שחוזר הביתה בסוף יום העבודה העמוס שלו, שאינו נמצא בבית ביומיום ואינו חשוף לכל האספקטים של עבודתה, אינו מבין מדוע בת זוגו זקוקה ומתעקשת לצאת, להתרענן, לבלות, לרקוד ולשלם על כך בכסף שלא הרוויחה. לעומת זאת, כאשר האישה יוצאת לחופשה בת יומיים, בדרך כלל זה הזמן שבו בני זוגן מתחילים לתפוס את היקף פעולתה, לפחות לזמן קצר.
דבר דומה קורה גם במצבים שבהם הנשים, בנוסף לניהול הבית, עובדות גם מחוץ לבית. גם הן לא פעם נתקלות בחוסר פרגון מצד בני הזוג, כאשר הן רוצות להשתמש בכסף כדי ליהנות ולהתמלא באנרגיית חיים.
מובן שנמצא גם את המצב ההפוך, שבו בת הזוג היא זו שאינה מאפשרת לבן הזוג לעשות דברים שימלאו אותו באנרגיית חיים, והיא תדרוש ממנו רק למלא את קופת הכסף ולפעול לטובת הבית ללא יכולת למלא את קופת אנרגיית החיים שלו.
כאשר אדם מרגיש צורך להתמלא באנרגיית חיים כדי שיוכל להמשיך להשקיע בדברים שהוא אחראי עליהם, זה הרבה פעמים עולה גם כסף. במקרה שמישהו, בן הזוג למשל, מונע את זה ממנו, הוא מפעיל עליו "אלימות כלכלית".
מיכאל גדל בבית שתמיד היה חסר בו כסף ולכן הלך ללמוד ראיית חשבון. ירדנה, שהיא מורה במקצועה, גדלה בבית שבו הכסף היה מצוי בשפע. כאשר התחתנו השניים מיכאל שאף לחסוך לעתיד כל פרוטה ממשכורותיהם. חיי הזוג הצעיר, שהתנהלו בשנים הראשונות על מי מנוחות, התחילו להשתנות כשירדנה, שימיה היו מלאים בעשייה בעבודתה בחוץ וגם בעבודות הבית, ביקשה ללמוד לתואר שני בתחומה. מבחינתה, המפגש עם ידע חדש ואנשים חדשים וכן ההתפתחות שהיא חווה הינם דרך למלא חזרה את מאגר אנרגיית החיים שלה. כדי לצאת ללימודים ירדנה הייתה זקוקה לחלק מהכסף שהרוויחו שניהם. כאן נתגלע פער ביניהם: עבור מיכאל משמעות כל חיסכון היא ביטחון, ועבור ירדנה – חידוש כוחות החיים שלה. דבר זה יצר מתח רב בבית ודרש מבני הזוג ללמוד דרך חדשה כדי לגשר על הפער ביניהם.
מצבים כגון אלה קורים מכיוון שאנשים אינם יודעים למדוד את ההשקעה שלהם באנרגיית חיים מול הרווח שלהם באנרגיית חיים; הם לא מבינים את השפעתה של התרוקנות האנרגיה על החיים שלהם; והם אינם רואים שיש הבדל בין אנשים שונים לגבי כמה הם מתרוקנים ומה ממלא את מאגר אנרגיית החיים שלהם.
אי-הבנות ומתחים אלה מתרחשים בחיי רבים מאיתנו מכיוון שרובנו לא למדנו למדוד את אנרגיית החיים שלנו ואף לא לנהל אותה. על אף העובדה שמדובר בתחום שאינו מדובר ולא נלמד, עדיין כאשר מופעל על אדם לחץ לוותר על שימוש בכסף שיעזור לו לאזן בין הוצאת אנרגיית החיים שלו למילויה, זוהי "אלימות כלכלית".
נושא זה, של ניהול אנרגיית החיים, לא תמיד קשור באדם אחר. לפעמים זה קורה בין האדם לבין עצמו. האופן שבו אנו מעריכים את המאמץ שאנו משקיעים לא תמיד מתאים לכמות האנרגיה שהמאמץ עולה לנו באמת. גם אני, למשל, בתקופות שהייתי בבית וטיפלתי בילדיי הקטנים, חוויתי פער בין כמות ההשקעה שלי ובין התפיסה שלי את המאמץ והעלות שלו באנרגיית חיים עבורי.
שימוש בכסף ליצירת הנאה והתמלאות באנרגיית חיים
כאשר אנו יוצאים לקניות או לבילויים, אנו עושים זאת משלוש סיבות עיקריות:
- צורך שלנו לקנות דבר מה שחסר לנו.
- צורך לקנות משהו לאדם אחר.
- צורך שלנו ליהנות ולהתמלא באנרגיה.
מובן שלפעמים חוברות לזה כמה סיבות יחד. למשל, קניית מתנה לאדם אהוב ליום הולדתו יכולה לגרום לנו הנאה שתמלא גם את המטרה המוצהרת וגם אותנו באנרגיה. לעומת זאת, קניית מתנה לחג לקרוב משפחה רחוק, רק כי זהו המנהג, ייתכן שתהיה הוצאת כסף ללא קבלת אנרגיה.
אם, לדוגמה, אנו מגלים שחסר לנו דבר מה בבית ואנו ממהרים לקנות אותו כשאנחנו עייפים, לפני שייסגרו החנויות, סביר שלא נתמלא באנרגיה. אבל יציאה בנחת לקנייה של משהו שאנו זקוקים לו, כשאנחנו מבלים את הזמן בנעימים ובוחרים בדיוק את מה שאנו רוצים, תוכל לגרום לנו הנאה ולמלא אותנו אנרגיה.
כל הוצאת כספים שהיא – כמוה כהוצאה של אותה כמות אנרגיה שעלה לנו להרוויח את הכסף תמורת אותה הוצאה.
אם נשתמש בכסף לקנייה באופן שישמח אותנו, נתמלא באנרגיה שבעזרתה נוכל אחר כך להרוויח אותו שוב. אם נשתמש בכסף באופן שלא יגרום לנו הנאה, לא נתמלא באנרגיה. ואם נמשיך כך לאורך זמן, בסופו של דבר אנו עלולים למצוא את עצמנו מרוקנים מהכוח להרוויח עוד כסף.
תרבות הצריכה המערבית בנויה על כך שהחברות המפרסמות מנסות למכור לנו את הרעיון שקנייה של המוצר שלהן תגרום לנו שמחה ותמלא אותנו אנרגיית חיים. אך האם זה באמת כך?
עלינו לזכור שזוהי אחריותנו לשמור על אנרגיית החיים שלנו מול כל אותם פרסומים שאינם מונעים ממקום של איזון האנרגיה שלנו, אלא לטובת המפרסמים והרווחים שלהם.
סיכום
מאזן האנרגיה שלנו והכסף שאנו מרוויחים שלובים אחד בשני. ככל שנהיה מודעים יותר להשפעות ההדדיות בין השניים, כך נוכל לשפר את הבחירות הקשורות לדרך שבה אנו מרוויחים כסף ומוציאים אותו ולשמור על בריאותנו הפיזית והנפשית.
גם את ילדינו כדאי לחנך לאור ההבנה הזו כדי למנוע מהם קשיים בעתיד.