מה קורה כשבני זוג מסיימים לדחוף זה את זה להתפתחות?

כשאני עובדת עם זוגות, אני מראה להם כיצד כל אחד מהם דוחף את השני להתפתחות. אפשר ממש להיווכח שבמקומות שבן זוג אחד אינו מתפתח, בן זוגו מתגייס לדחוף אותו להתפתחות, גם אם שניהם אינם מודעים לזה. אני קוראת לזה "החוזה הנשמתי של בני הזוג" – הבטחה לא לוותר על ההתפתחות של מי שאנחנו אוהבים. אבל אז עשויה לעלות השאלה (ואולי הפחד) "ומה יקרה כשזה יסתיים?"

אז זהו, תהליך ההתפתחות לא ממש מסתיים, וככל שאנו מתפתחים ומתנדבים להתפתח בעצמנו, בן הזוג שלנו פחות צריך לדחוף להתפתחות והדבר מפנה יותר זמן ומקום למרחב המשותף של בני הזוג. "ומה נכנס במקומה?" נכנסות אהבה, שותפות, תמיכה הדדית ואפשרות לייצר בזוגיות את המקום הבטוח שממנו אנו צומחים אל ההגשמה שלנו. מאותו מקום שאליו נביא בסוף היום את האתגרים וההצלחות שלנו, נקבל כוחות ונצא ליום הבא מלאים בכוחות חדשים ובאהבה. למי שעדיין לא הגיע לשם, כדאי מאוד לעשות את ההתפתחות שהזוגיות מביאה ולהגיע למימוש האפשרות הזו.