יש לי בלב חיבור מיוחד לידע האינדיאני. למדתי אותו במשך שנים וליוויתי וכיוונתי את ההתפתחות שלי בעזרת הקלפים האינדיאנים שנקראים "קלפי סגולה" (מאמר שכתבתי בנושא "קלפי סגולה – Medicine Cards, והשימוש בהם לתהליכי התפתחות" נמצא באתר שלי). אף בטוטם שלי אני לשמנית.
במהלך חיפושי אחרי הידע האינדיאני, גיליתי את הספר "13 האימהות הקדומות של השבט" של הסופרת ג'יימי סאמס. ג'יימי גרה שנים עם האינדיאנים, למדה מהם וכתבה את הידע שלהם. הספר מתאר 12 פנים שונות של הנשיות ועוד אחת שמחברת את כולן – הנשיות השלמה. לכל אם בספר יש שם, מסכה, הסבר על יכולותיה וסיפור על חייה.
עבור האינדיאנים לכל אישה לפי חודש הלידה מובלט הפן המתאים לאם עם מספר חודש הלידה. כילידת יולי, אצל האינדיאנים אני נחשבת לאם השביעית.
אני מכירה את הספר שנים. בכל פעם שקראתי בו נפעמתי מחדש מההתאמה בין סיפור חייה של האם השביעית לסיפור חיי. בכל פעם גיליתי רובד נוסף בכתוב בספר. הרבדים התגלו לי רק כשהייתי מוכנה לכך, רק אחרי שעברתי את ההתפתחות המתאימה.
מי שמכיר את סיפור חיי, את המסע שלי עם הבודהיזם אל החמלה, את מסע הזוגיות המורכב שעברתי ואת המסע עם ילדיי המיוחדים, יבין את התדהמה שחשתי כשגיליתי שהאם השביעית היא זו שאחראית על הזוגיות, על ההורות ועל החמלה.
הבחירה שלי לרפא זוגיות בעזרת השיטה זוגיות הרמונית שפיתחתי (מאמר שכתבתי בנושא זוגיות הרמונית – זוגיות מאפשרת ותומכת ניתן למצוא באתר שלי) ולתמוך בהורים עם ילדים שקשה להם בעולם, ברורה לי כבר הרבה שנים ומחוברת עבוריבעיני לאם השביעית.
שנים רבות נוספות לקחו לי כדי לקלוט את השם של האם השביעית, וזאת אף על פי שהוא כתוב בגדול בראש הפרק שבספר: האם השביעית נקראת "אוהבת כל הדברים" והיא מלמדת את האהבה.
בזמן האחרון ותוך כדי עבודה עם זוגות שמגיעים אלי, אני פוגשת בממד חדש את נושא האהבה בזוגיות. גיליתי שיש לנושא מספר מופעים.. לרוב הזוגות שפגשתי בעבודתי הייתה אהבה. לפעמים האהבה הייתה מלווה בקשיים והיה צורך לפתור אותם ולייצר תקשורת אחרת, ולפעמים כוסתה האהבה במשך השנים בכאב וכעס והיא הייתה מוסתרת ובלתי נגישה לבני הזוג. במקרים שבהם האהבה כוסתה, ניתן היה בדרך כלל לחשוף אותה מחדש בעבודה זוגית ואישית ולתת לה להוביל את הזוג בהמשך חייו.
בנוסף, פגשתי זוגות שאהבה מעולם לא הייתה חלק מהסיבות לבחירת הזוגיות שלהם, ואז עם התקדמות הגיל הגיע מצב שבו הם אינם רוצים יותר לחיות ללא אהבה.
כאישה שמחוברת לאהבת חיים במשך כל חיי הבוגרים, התפלאתי לגלות שאנשים רבים אפילו לא מחוברים לחוויה הזו בתוכם. בדרך כלל הם לא חוו אהבת חיים לידם בילדותם או שיש להם פחדים גדולים מאהבת חיים שחוו ויצרה בתוכם טראומה או חסימה. טראומה או חסימה כזו יש להסיר ולייצר בתוכם מחדש את החוויה של אהבת חיים.
כאישה שמחוברת לפן הנשי החולם שלי וגם כמטפלת, אני יודעת שמה שאיננו יכולים לחוות ולדמיין בתוכנו, איננו יכולים לצור במציאות שלנו. בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי שוב ושוב פותחת לאנשים את החיבור לחוויה של אהבת חיים במפגש האישי שנקרא "המפגש הפנימי" (מאמר שכתבתי בנושא המפגש הפנימי – כלי להסרת חסימות רגשיות נמצא באתר שלי).
סוף סוף התחברתי לצד הנוסף הזה של האם השביעית.
אני מצרפת כאן את השיר של האם השביעית מתוך הספר "13 האימהות הקדומות של השבט" מאת ג'יימי סאמס:
אוהבת כל הדברים
אמא למדי אותי כיצד לאהוב
ולהתעלות מעל פחדי האנושיים,
למדי אותי את כל שמחות החיים
שמאחורי מסך הדמעות.
תני לי למצוא את העונג
שבמגע ידיו הרך של אוהב,
תני לי להכיר את התבונה
של מתן כבוד ללא דרישות.
הו, שומרת הסליחה,
למדי אותי כיצד לראות
את מה שמעבר לשיפוט הקטנוני,
לתמוך בכבוד האנושי.
אני אלמד את הריפוי שלך
של אמא, אהובה וחברה,
המלמדת אחרים כיצד לאהוב
ולרפא לבבות שבורים.
היום אני מוצאת את עצמי פותחת אנשים לאהבה ויחד עם זאת מתחברת לרבדים של ריפוי שבאים מתוך המהות העמוקה שבי. מתוך ההבנה הזו החלטתי לצור גם מפגשים של פנויים ופנויות שבהם נפתח את עצמנו, נתרגל ונזמין לחיינו אהבת חיים. זוהי תרומתי והגשמתי כאם השביעית.
אני מודה לג'יימי סאמס על כתיבת הספר, לנעמה יונג על התרגום ולרוח הגדולה על ההזדמנות לרפא את האהבה. עבורי זוהי ההגשמה הגדולה ביותר