התפתחות האינדיבידואל והשפעתו על מצב הזוגיות בעולם

פורסם בירחון אדם עולם קיץ 2012

מאת: איריס סובינסקי, מפתחת השיטה "זוגיות הרמונית"

תהליך האינדיבידואליזציה שעוברת האנושות משנה את חיינו במובנים רבים. כתוצאה מהולדת האינדיבידואל, תבניות חברתיות רבות משתנות ונאלצות להתאים את עצמן למבנה החדש של האדם: הורים ובתי הספר מתמודדים עם ילדים אינדיבידואלים, מקומות עבודה מתמודדים עם עובדים אינדיבידואלים… כחלק מהותי מתהליך השינוי החברתי שמתחולל, צריך גם מבנה הזוגיות להתאים את עצמו לאדם החדש, כאשר בתוך הזוגיות חיים עכשיו שני אינדיבידואלים.

תופעה שניתן לראות בחברה המודרנית הוא אחוז גבוה מאד (כעשרות אחוזים) של זוגות שמתגרשים, בנוסף לרבים אחרים החיים ללא קשר אמיתי בין בני הזוג. בפועל, כמות הזוגות שמצליחים לקיים זוגיות טובה נמוכה ביחס לכלל האוכלוסייה. בנוסף לכך, צעירים רבים מתבוננים על מערכות היחסים שהם מצליחים ליצור ומוותרים מראש על הניסיונות לבנות מערכת זוגית ארוכת טווח, וזאת כנראה מתוך מחשבה של ייאוש, כאילו אומרים: "בשביל זה לא כדאי לי לאבד את החופש שלי".

הזוגיות בעבר מול הזוגיות של היום

עבור רוב הזוגות בעבר היוותה הזוגיות אפשרות נוחה יחסית להישרדות. מה בעצם הייתה הדרישה מהזוגיות? אוכל, קורת גג, בריאות, המשכיות (ילדים) ורצוי שיהיה להם (לבני הזוג) מקצוע טוב. עבודה שאפשרה  את קיום הצרכים הללו נחשבה לעבודה טובה, ובאופן דומה הייתה גם ההתייחסות לזוגיות– בשניים יהיה זה קל יותר לשרוד. הזוגיות בגרסתה דאז ענתה על צרכים של הישרדות; זוגיות של הישרדות נשענת על תלות בין בני הזוג, ויתורים,
קורבנות, שליטה ועוד.

מאז השתנו מספר דברים.
שינוי ראשון הוא שהיום יותר קל להתפרנס ולשרוד בכבוד גם כבודד. גם נשים יכולות להתפרנס בעצמן; איננו זקוקות יותר לוויתור על החופש שלנו כדי לקבל את אותם דברים שבעבורם היוותה הזוגיות פתרון בעבר – אפילו בעבור ילדים כבר איננו זקוקים לבן-זוג. שנית, מערכות היחסים היום הן פתוחות יותר, וניתן להיות בקשר עם אנשים ללא זוגיות קבועה, כך שאפשר לומר שלכאורה אנחנו פחות לבד; לכאורה מפני שבמובנים מסוימים אלו קשרים פחות עמוקים ופחות מספקים.
שינוי שלישי חל בנושא ההגשמה. הייעוד שינה את חשיבותו: בעבר היו מעטים שנושא זה נחשב קריטי עבורם, ואילו היום זהו נושא בעל חשיבות מרכזית עבור קבוצות רבות באוכלוסייה. עבור אנשים רבים מאד היום, עבודה – שרק על מנת להרוויח כסף ולשרוד, ללא מימוש עצמי – נתפסת כגורמת סבל וכפוגעת באיכות החיים. רוב האנשים מבקשים לממש את הפוטנציאל הגלום בהם, כך שיחוו תחושת הגשמה וסיפוק מעבודתם.

האם יש קשר בין מצב הזוגיות ללידת האינדיוידואל?

עבור האידיבידואל, ההגשמה כבר איננה מותרות. ההגשמה היא כוח חיים וככל שאנו מתקדמים עם הדורות, הצורך בהגשמה מופיע יותר ויותר מוקדם.

הגשמה עצמית מביאה איתה דרישות נוספות: אנחנו נדרשים לעשות תהליכי התפתחות אישית ופיתוח המודעות, כדי להכיר את עצמנו לעומק ולמצוא את מה שיגרום לנו לתחושת הגשמה. אנחנו מרגישים מחויבים להיות מי שאנחנו ופחות להיות במצב שאנחנו מרצים אחרים; לחיות לפי האמונה הפרטית שלנו ופחות לפי אמונות כלליות. ואנחנו זקוקים לתחושת חופש פנימית שתעזור לנו ליצור את השביל שלנו להגשמה העצמית.
שיטת הזוגיות שהתקיימה עד כה כללה ויתור על האני וקורבנות – דברים שקשה לשלב עם הגשמה עצמית. לפיכך, שיטת הזוגיות שהייתה עד היום אינה יכולה לספק את הצרכים של האדם המודרני ואת המרחב להגשמה העצמית, ואנו רואים את התוצאות בשטח.

האם זוגיות והגשמה עצמית יכולים לגור בכפיפה אחת?

מתוך ניסיוני האישי והטיפולי, ראיתי שזוגיות אכן יכולה להיות גם המקום שייתן לנו את תנאי החיים הבסיסיים: גם מקום לגדל את דור ההמשך, גם חברות ושותפות וגם יהווה את הבסיס שלנו, שממנו נצמח להגשמה האישית.
ישנן היום דרכים חדשות לקיים זוגיות, בעזרתן ניתן לעשות את השינוי הזה, לדוגמא עבודה עם מטפלים וסדנאות שמחזקים את האני/המרכז של האדם ומאפשרים לו להיות אינדיבידואל חופשי גם בתוך הזוגיות, או השיטה "זוגיות הרמונית" שפועלת להשגת אותה המטרה.
על האפשרויות לשינוי בזוגיות וכיצד ליישם אינדיבידואליות בתוך זוגיות – במאמר הבא.

אשמח לענות על שאלות הקוראים בנושאי זוגיות. חלק מן השאלות והתשובות יופיע גם בגיליונות הבאים.