הרהורים בנושא אהבה

מתוך החוויה שלי, התשובות לכל השאלות הללו הן כן. האהבה נשארת גם כשכועסים, רבים או אפילו נפרדים. בעצם, בעיניי, הקושי שיש בכל הדברים הללו נעוץ בבלבול שלנו, כשאנו חושבים שאם הדברים הללו יקרו, ניאלץ לוותר על האהבה. אז החדשות הטובות הן שלא, גם רגשות, פרידות ואף אובדן אינם סיבה שנפסיק לאהוב, הם כולם מצבי חיים אבל הם אינם יכולים לגרום לנו להפסיק לאהוב.

נראה שחלק מהכאב שאירועים אלה מייצרים בחיינו נובע מהמחשבה שזהו סוף האהבה. אבל לא, אין זה סוף האהבה ובדרך כלל יהיה לנו קל יותר להתמודד עם המצבים הללו, אם נגלה כיצד תוכל האהבה להמשיך להתקיים בתוכנו גם במצבים מורכבים כאלה.

החמלה והצניעות יכולות לעזור לנו למצוא את הדרך להרגיש בלבנו את האהבה גם כשהמצב מאתגר. גם כשבן זוגנו אומר שאצלו הסתיימה האהבה, לא הייתי מאמינה לו מיד. משהו אולי הסתיים, אבל האהבה היא נצחית.

מה שאנו חווים כקץ האהבה הוא לפעמים סגירה של הלב בעקבות כאב וחוסר חיבור אל האהבה.

עוד מצאתי שמתוך ההסכמה שהאהבה היא אינסופית, ניתן לסלוח יותר בקלות על דברים שקרו ולהחזיר לתוך מערכת היחסים אמון שאבד. התנהלות כזאת תשפר באופן מיידי את איכות הקשר ותעזור לשמר אותו.

הדבר החשוב ביותר הוא, שהאהבה שלכם לאדם אחר היא שלכם ורק אתם קובעים כמה היא תישאר חיה בתוככם, ואין לשום אדם אחר את הזכות או היכולת להחליט בשבילכם בנושא הזה.