חיים עם זוגיות והגשמה

קוראות וקוראים יקרים,

שאלה שנשאלתי לאחרונה היא, כיצד ניתן לנהל חיים זוגיים ולשמור עליהם כאשר לכל אחד מבני הזוג יש את החזון וההגשמה הנפרדים שלו?

בתקופת שבה אנו חיים כיום, רובנו שואפים להשקיע את עצמנו ואת החיים שלנו במה שנראה לנו כהגשמה, מכיוון שכאשר אנו פועלים למען הגשמת החזון שלנו החיים שלנו מלאי סיפוק. כדי לקיים חיים כאלה אנו נדרשים להשקיע בהם מהזמן ומהכוחות שלנו.

בנוסף, רבים מאיתנו רוצים לחיות בזוגיות. וגם כדי לחיות בזוגיות אנו נדרשים להשקיע מהזמן ומהכוחות שלנו. מובן שחשוב מאוד שהזוגיות תמלא אותנו לפחות במידה שאנו משקיעים בה.

מה קורה במצב שיש לנו גם זוגיות וגם הגשמה? ומה כאשר יש לנו כבר זוגיות ונכנסת הגשמה לחיינו או להפך?

נושא החודש – התמודדות עם תשוקה

כאשר אנו בתחילתה של מערכת יחסים, לא פעם תלווה אותנו תחושה של תשוקה. רצון חזק להיות יחד – והרבה. משהו שמושך אותנו חזק למקום של הזוגיות. תחושה שאם רק היינו יכולים, היינו מבלים עם בן/בת הזוג את רוב זמננו. לא פעם, גם כשאנו לבד, אנחנו אפופים מחשבות וחלומות שקשורים לזוגיות החדשה שלנו.

כאשר אנו עוסקים בהגשמה של רעיון או חזון שלנו, פעמים רבות העשייה מלווה בתחושה של תשוקה. רצון להיות עסוק בהגשמה רוב הזמן, לחשוב עליה, לחלום אותה, לממש אותה. זוהי תחושה מאוד דומה למה שקורה לנו בזוגיות וגם ההתמודדות שלנו איתה דומה (ראו מאמר "הקשר בין זוגיות והגשמה אישית").

תשוקה היא כוח, היא מושכת אותנו לעיסוק מסוים, הן במציאות והן במחשבות ובחלומות שלנו. תשוקה יכולה להיות כוח מאוד חזק שמופעל עלינו מתוכנו.

מה קורה לדברים האחרים בחיינו כאשר אנו משתוקקים למשהו מסוים? ומה קורה אם במקרה התחלנו גם זוגיות חדשה וגם הגשמה חדשה בזמנים סמוכים? האם כאשר אנו אחוזי תשוקה לדבר אחד יש מקום בחיינו לדברים נוספים?

כאשר אנחנו פועלים מתוך תשוקה, מי מנהל את מי, אנחנו את הזוגיות וההגשמה או שהן אותנו?

כאשר אנו במצב של תשוקה, חשוב מאוד לזכור שאם התשוקה מנהלת אותנו, היא גם תקבע לאן נגיע. למשל, אם נשקיע את כל כולנו בהגשמה, אנו עלולים לאבד את הזוגיות. אני זוכרת, מהתקופה שעבדתי בהייטק כמתכנתת, כמה קל היה להיסחף לתוך שעות הלילה ולנסות לקדם עוד ועוד את התוכנה שהייתי עסוקה בכתיבתה. עוד קצת ועוד קצת, מה יכול לקרות?

מה שיכול לקרות זה ששאר החיים שלי יישארו מאחור, מחוץ לטווח הראייה שלי, ויקרו שם דברים שלא התכוונתי שיקרו.

כל מה שמושל בנו – מחליט בשבילנו. החלטות שלאו דווקא הן אלה שהיינו מחליטים, אילו היינו עוצרים לחשוב ולבדוק מה הכי נכון לנו ומה קורה עם כל שאר הצרכים הבסיסיים שלנו. התשוקה היא כוח חזק וממכר ועם כל ההנאה שיש בה, היא מסכנת את החופש שלנו לבחור איך לחיות את חיינו. כשאנו בתקופה של תשוקה לדבר מסוים, חשוב שה"אני" שלנו יפקח עין ויבדוק שלא נאבד בד בבד דברים אחרים שחשובים לנו לא פחות ואולי אף יותר.

גם היום, כשאני נוסעת לחופשה ומתמסרת לכתיבת הספר, יש בי רצון להתמסר עוד ועוד ולשכוח את שאר החיים שלי. עבורי, חוויית הכתיבה ממכרת ואני חווה את התשוקה לא לעצור. מזל שיש לחופשות הללו סוף ואז אני חוזרת לחיי, למשפחתי, לתחביבים שלי, לחברים ולכל שאר הדברים שכל כך חשובים לחיים מאוזנים, שבהם מתמלאים צרכים נוספים שלי חוץ מהכתיבה.

מאמר חדש – היחסים בין כסף ואנרגיית החיים

במידעון הקודם כתבתי על ניהול אנרגיית החיים שלנו, כיצד מרגישים ברמות אנרגיה שונות, מה אפשר לעשות בנושא ומה משמעותו עבורנו. באותו מאמר גם השוויתי בין ניהול האנרגיה לניהול חשבון בנק.
במאמר הנוכחי אני בודקת את היחסים בין אנרגיית חיים לכסף במשמעות של כמה אנרגיה עולה הכסף וכמה כסף עולה האנרגיה. מאחלת לכם קריאה מהנה "היחסים בין כסף ואנרגיית חיים".

על אנשים ומקומות

את האוסטאופתיה ואת ברונו רוזמבלום BPT DO היכרתי לפני שנים רבות, המפגש שינה את חיי ואת חיי בני משפחתי.

מהי אוסטאופתיה? ובכן, רבים שואלים זאת בארץ, מכיוון שהשיטה בארץ עדיין חדשה יחסית, לעומת אירופה וארה"ב.

האוסטאופתיה פותחה ב-1874 על ידי רופא אמריקאי, Andrew Taylor Still, כניסיון לעצור את התפשטותן של מחלות רבות ולמנוע ניתוחים רבים חסרי תועלת שנפוצו בארה"ב באותה תקופה. ד"ר סטיל האמין שעל הטיפולים הרפואיים להיות הוליסטיים. כלומר, יש לטפל באדם השלם ולא רק בחלקים הנגועים בגופו. עניין זה עומד עד היום בבסיס האוסטאופתיה.

שיטת הטיפול נעשית בטכניקה ידנית עדינה. כך ניתן למצוא ולתקן מגבלות תנועה הפוגעות, עם הזמן, בסטרוקטורות של הגוף. ההבדל בין טיפול זה לתרפיות הוליסטיות אחרות, כגון דיקור סיני והומיאופתיה, הוא שבשיטה זו אין עושים שימוש בכלים ובעזרים, אלא רק במגע שנשען על ידע שנשאב ממדעי האנטומיה, ביומכניקה, נוירולוגיה, פיזיולוגיה ופתולוגיה.

האוסטאופת אינו מטפל במחלות, כמו סרטן, טרשת נפוצה, איידס וטטנוס, אך הוא יכול לטפל בתופעות הלוואי של מחלות אלו, במיוחד בכאב הכרוך בהן, בכך שהוא משחרר מתחים ועובד על הסטרוקטורות בקרבת האזור הבעייתי. הטיפולים, שמתאימים לכל גיל, יכולים להגיע לשורש הבעיות הפונקציונליות לפי מערכות הגוף השונות ולאזן אותן.

לאוסטאופתיה נודעת חשיבות רבה בהכנת היולדת ללידה עוד בתקופת חודשי ההיריון. השיטה יכולה להקל עליה בשעת הלידה וגם לסייע ליילוד היוצא לעולם להשתלב בקלות בחייו החדשים.

האוסטאופתים ברונו רוזמבלום BPT-DO וד"ר ג'וזי פוטשניק MD-DO הקימו את בית הספר לאוסטאופתיה במכון וינגייט. בית הספר פועל כבר 14 שנים ובוגריו מטפלים באוכלוסייה בכל רחבי הארץ.

מידע נוסף בנושא של כיצד אפשר להיעזר באוסטאופתיה אפשר למצוא באתר הרפואה האוסטאופתית ומאמרים על חשיבותה ותרומתה להיריון, לתינוק, לטיפול בכאב, טיפול בקשישים, טיפול בפציעות ספורט ולעוד תחומים רבים וחשובים.

ספר מומלץ: רשימת המשאלות

הספר "רשימת המשאלות", מאת לורי נלסון ספילמן, הפתיע אותי שוב ושוב במהלך הקריאה. הסיפור נראה פשוט ואולי הוא אכן כזה, אבל הוא מייצג תפיסת עולם קסומה. תפיסת עולם בנושא משאלות, האפשרות שהן יתגשמו והאופן שבו הן מתגשמות.

הספר מראה לנו כי יש בכוחן של משאלות להוביל את חיינו למטרות שאנו חפצים בהן, אם נשחרר את האופן שבו המשאלות יתגשמו, וכן כמה חשוב שלא נוותר עליהן.

הספר מטלטל את הקורא בין ויתור ובין מלחמה על מה שחשוב לנו. בין השגרתי ובין האפשרויות הקסומות שטמונות בחיים שלנו.

הספר הצליח לרגש אותי והוא חיזק בי שוב את התחושה בנוגע לחשיבות של הגדרת המשאלות שלנו והאחיזה באמונה שהן אכן יתגשמו.

מזמינה אתכם לבקש את משאלות לבכם ולשחרר את הדרך שלהן להתגשם.

הבלוג

פרסומים אחרונים בבלוג:

• איזון רוח וחומר בנסיעה לרומניה

סיפורים מהחיים – הרפואה האוסטאופתית משנה חיים

מיכל, אמו של יגאל בן השלוש, חשה שמאז שבנה נולד משהו מציק לו. הוא בוכה הרבה, אינו מחייך כמעט, אינו מצליח להתחבר עם ילדים בני גילו. הוא רגיש לכל תגובה ובלילות אינו מצליח לישון ובוכה שכואבות לו העיניים. כל הרופאים שאיתם התייעצה אמרו לה, "יש ילדים כאלו, זה יעבור", אבל לבה, לב של אמא, לא נרגע. מגיע ליגאל חיים טובים יותר, היא חשבה ואולי גם ביקשה בתוכה שהפתרון לבעייתו של בנה יגיע.

באחד הימים היא הופנתה עם בנה לאוסטאופת. מיכל מעולם לא שמעה על אוסטאופתיה ומיהרה לקבוע פגישה. כשהגיעה, כמובן עם בנה הקטן יגאל, הביט האוסטאופת בילד ושאל אם כואבות לו העיניים. בהחלט, ענתה מיכל, איך אתה יודע? האוסטאופת ענה שיש לילד עיגולים אדומים סביב העיניים, שמעידים על לחץ תוך-גולגלתי שמכאיב לו.

בין כל הרופאים והמטפלים שעימם התייעצה בקשר ליגאל, לא היה אחד ביניהם שידע להתייחס או להבין את התופעה.

האוסטאופת טיפל ביגאל ומהר מאוד הכאבים חלפו והוא התחיל לישון בלילות. מה שכמובן שינה את חייהם לגמרי.