יחסי ה"חירות" וה"צריך"
קוראות וקוראים יקרים,
לפני זמן קצר חגגנו את חג הפסח, חג החירות. ונשאלת השאלה, מהי חירות זו שאנו מבקשים לחגוג?
חירות היא ערך עבורנו, ערך שמשמעותו היא שיש ביכולתנו לחיות בדרך שנכונה לנו.
למה חשוב כל כך לשים את החירות מול עינינו ולחגוג אותה כבר מאות בשנים? האם אנו חיים מתוך תחושת חירות ביום-יום שלנו? בדרך כלל לא. כלומר, אנו עדיין צריכים מועד מיוחד שיזכיר לנו לתרגל את החירות.
נושא החודש: הדרך לחירות רצופה כוונות טובות
באם כולנו חוגגים את חג החירות ומאמינים שהיא חיונית לנו, אז למה החירות לא נוכחת בחיינו?
בעבר הרחוק, כשהיינו במצרים, זה היה פשוט. המצרים, ובראשם פרעה, שללו מאיתנו בכוח הזרוע את החירות, העבידו אותנו בפרך, השתלטו על חיינו, רצו להרוג את בנינו והשתמשו בכוחות החיים שלנו כדי שנבנה להם "ערי מסכנות".
ומיהו היום בתפקיד פרעה, שמפריע לנו לחיות חיי חירות?
המילה "חירות", כשאנו חושבים עליה ומדמיינים אותה, מייצרת בתוכנו חוויית התרחבות. ומה מייצרת המילה "צריך"? בי היא מייצרת כיווץ והיחלשות. אני חווה את המילה "צריך" ככוח שמשתלט עליי, מחליט מה נכון לי ומשתמש בכוח שלי.
כאשר "צריך" לעשות דברים, לתחושתי, אין לי חירות לבחור מה נכון לי ולנהל את חיי לפי ראות עיניי. בדרך כלל ה"צריך" מגיע מבחוץ, ולא מתוכנו, אף כי יש לנו את היכולת להפנים אותו עד כדי כך, שנתקשה להבחין שהוא מגיע מבחוץ ולא מבפנים, מתוך תכתיבי החינוך שקיבלנו והתרבות שאנו חיים בה. ה"צריך" משתלט עלינו ומונע מאיתנו לחיות ב"חירות" שלנו. יכולות להיות סיבות רבות במציאות להאמין ל"צריך", אבל יחד איתן חשוב שנזכור שחג החירות הוא לא הזמן היחיד שבו אנו אמורים לחיות את החירות שלנו, אלא הוא משמש לנו תזכורת לחיות בחירות כל השנה.
אתם מוזמנים לבדוק מה הם ה"צריך" שלכם, שמפריעים לכם לחיות ב"חירות", וגם אילו תירוצים מאפשרים להם להישאר ולהשתרש בחייכם.
במשך אלפי שנים שירתו נשים גברים וחייהן היו תלויים בכך. שם היה "צריך" לציית ולעשות כל מה שציוו עליהן, שכן הן היו שפחות משועבדות. רבות מאיתנו עדיין לא הפנימו את העובדה שעידן זה תם ואיננו, וכי אנו יכולות לבחור בחירות לחיות בדרך שנכונה לנו.
ואכן, איך נחנך את ילדינו ל"חירות", אם היננו עדיין משועבדים ומשועבדות ל"צריך".
כשאני נמצאת בשליחות
כדי להגיע להיות בשליחות שלי הייתי צריכה לנקות מתוכי את ה"צריך". זו הייתה עבודה עם נוצה, בדיוק כפי שמבערים את החמץ בבית לקראת הפסח – פינה פינה, גרגיר גרגיר. השנה יכולתי לחוש את החירות שלי טוב יותר מאי פעם.
סיכום השליחות שלי בשנת הקורונה:
סדנאות – מסע של ארבע סדנאות שונות בהנחייתי הגיע לסיומו. היו משתתפים שלקחו חלק בכולן והיו כאלה שהשתתפו רק בחלקן. התחושה הכללית של כולם בנושא הסדנאות הייתה: "זה היה מסע עמוק ומשנה חיים".
משתפת אתכם בתגובה שכתבה אחת המשתתפות בסדנה "שיח על חמלה והתפתחות":
"קיבלתי מאיריס מתנה יקרה – שרשרת יהלומים. בהנחיה של איריס ויחד עם שאר המשתתפים אספנו את האבנים ושזרנו אותן אחת לאחת: יהלום "אני כאן ועכשיו", יהלום "האמת הפנימית", יהלום "נשימה", יהלום "חמלה", יהלום "חופש" ועוד הרבה יהלומים זוהרים שמאירים לי את הדרך. זו המתנה היפה ביותר שיכולתי לתת לעצמי בשנה זו".
עוד מעט מתחיל סבב סדנאות (ויהלומים) חדש.
ההרצאה "ההיסטוריה של יחסי הגברים והנשים והשפעתם על חיינו" היא פרי מחקר של 20 שנה והיא מביאה את כל הידע והחוויות שצברתי על אירועי העבר הרחוק ומה שהם מייצרים בחיינו היום. מדהים להיווכח כמה נוכל לשנות בחיינו כאשר מבינים את העבר.
באתר שלי יש כבר 16 הרצאות שנתתי בנושאים שונים ואני מקבלת גם עליהן תגובות מרגשות. מוזמנים להקשיב להרצאות שמתאימות לכם.
ההרצאה הבאה:
"התמסרות וכניעה, מהבודהיזם אל החיים"
ביום רביעי, ה-2.6.21, 21:00
כדי לקבל את הלינק כניסה להרצאות בזום יש להצטרף לרשימת הדיוור להרצאות וסדנאות כאן בדף הרישום.
הינכם מוזמנים לבחור ולהוסיף לחייכם מכל הכלים הללו (סדנאות, הרצאות, תרגולים) כדי להמשיך ולחזק אתכם וכדי להיטיב את איכות החיים שלכם. אנא שתפו והפיצו את המידע כדי שגם אחרים יוכלו ליהנות ממנו.
**כדאי לעקוב אחר ההרצאות והסדנאות שיתווספו באתר בהמשך.
ספר מומלץ: "אוף גוזל" מאת עלי כ"ץ
אני מוצאת את עצמי ממליצה שוב ושוב להורים לילדים בגיל ההתבגרות (שיכול להשתרע על פני טווח רחב של גילים) על הספר "אוף, גוזל" של עלי כ"ץ.
את הספר קראתי לפני שנים רבות, כשילדיי היו בגיל ההתבגרות, והתאהבתי.
דרך סיפורים אמיתיים על יחסים בין מתבגרים להוריהם, מגלה לנו הסופר את המהות של גיל ההתבגרות, את הבקשה של ילדינו מאיתנו, את מה שהם צריכים גם כשהם מבקשים בקול דברים אחרים.
הוא עושה זאת דרך סיפורים על מערכות יחסים שונות בין הורים לילדים כך שהמסר נהיה בהיר.
קריאת הספר אפשרה לי לחצות את גיל ההתבגרות של ילדיי ממקום יותר ברור ולפעול באופן שענה על הצרכים שלהם בתקופה זו, שלא הייתי מנחשת אותם בעצמי.
היופי שבאחדות – כמה טוב שבא אביב
זו פעם ראשונה שאני רואה שפע של גשמי ברכה שיורדים לאורך זמן באביב בארץ שלנו. פעם ראשונה שהאביב שלנו לא נגמר בחמסין אחרי שלושה שבועות.
האביב הארוך אִפשר לי לשוטט בשדות המוריקים שוב ושוב ולמצוא בפינות שונות את הפרחים שאני אוהבת ושממלאים את לבי שמחה. כך, שבוע אחרי שבוע, ביליתי במרחבים כשלבסוף עלה גם ריח הפרדסים והצטרף לחגיגה.
מאחלת לנו שנים רבות של אביב מתמשך ופריחה שנשמרת.
כשמסתכלים על הטבע ורואים את היופי שמפוזר בכל מקום באופן חופשי זה מזכיר לנו שגם אנחנו יפים, גם אנחנו טבע וגם לנו מגיע לחיות כפי שאנחנו.
באהבה,
איריס
אני מזמינה אתכם לבחור את הדרך שלכם ולתת יד אם באמצעות השתתפות בסדנאות ובהרצאות ואם דרך ההפצה שלהן.
הגיע הזמן שנזוז קדימה ביחד!
איני משתפת פעילות עם ספאם, ולכן לא אעשה שום שימוש לא ראוי בפרטיכם