לחיות בתקופה של שינויים תרבותיים

קוראות וקוראים יקרים,

אנחנו חיים בתקופה של שינויים אינטנסיביים. נראה שמעולם לא היו כל כך הרבה שינויים תרבותיים ובחלקים כל כך גדולים של העולם בו בזמן.
דברים רבים שנראים לנו היום לא סבירים, אפילו מופרכים, היו עד לא מזמן נחלת הכלל, חלק מנורמת החיים החברתיים:

• לפני 40 שנה היה ניצול מיני עניין שכיח, שאף אחד לא נכנס לכלא בגינו
• הטרדה מינית הייתה נורמטיבית עוד לפני 15 שנים, איש לא נענש בגללה
• לפני 30 שנה רוב הנשים נשלטו על ידי הגברים. זו הייתה הנורמה
• רוב הגברים לא היו שותפים בענייני הבית ובגידול הילדים. זו הייתה הנורמה

כשאני מדברת היום עם צעירים, זה נראה להם בלתי סביר שככה העולם התנהל עד לא מזמן.

היום, על ניצול מיני והטרדה מינית נכנסים לכלא, זה מוגדר בחוק.
היום אנו מחפשים דרך אחרת לקשרים בין גברים ונשים, ליחסים אחרים ולחלוקת תפקידים אחרת בבית.
כיום הרבה גברים לוקחים חלק בענייני הבית וגידול הילדים וגבר יכול גם לבקש חופשת לידה מהעבודה.

אני זוכרת שבנעוריי קראתי את הספר "הלם העתיד" של אלווין טופלר. הספר דיבר על השינוי הראשי שהעולם עובר – השינוי בקצב השינוי – ועוסק בשאלה כיצד ישרוד העולם את קצב השינוי האינטנסיבי.
אנחנו מצויים בתקופה שבה הטכנולוגיה משנה את פניה ואת פני החברה בקצב כזה, שמחשב מלפני חמש שנים נחשב ישן וגם מכשיר סלולרי בן שנתיים. ההחלפה המואצת שלהם לדגם חדש משנה לנו את דרך החיים, והתרגלנו לחיות בקצב שינוי שמעולם לא היה כמותו בעולם שלנו.

נושא החודש – לחיות תחת שינוי אינטנסיבי

מה עושה קצב השינוי המואץ לחיים שלנו ואיך הוא משפיע על הנפש שלנו ועל חוויית החיים שלנו?

קצב שינוי כזה מייצר חוסר ודאות תמידי בחיים שלנו ואי-התאמות. למשל, אם נגדל את ילדינו כפי שגידלו אותנו, סביר שתהיה אי-התאמה בין תוצר החינוך לחיים שהשתנו מאז שהיינו ילדים. אנו נגדל ילד לתרבות שכבר נעלמה מזמן. אז איך מגדלים ילדים לתרבות חדשה שעדיין לא הגיעה?

כשאנו מתכננים את הזקנה שלנו, לְאיזה מצב אנחנו מתכננים, איך ייראה העולם בזקנתנו? לְמה אנו מתכננים?

בשנת 2015 ניטלו יותר ממיליון ורבע חפיסות של ציפרלקס, תרופה נוגדת חרדה, על פי נתוני משרד הבריאות. אין ספק שחלק לא קטן מהנוכחות הגוברת של החרדה בחברה קשור לחוסר היציבות שהשינויים מביאים איתם, לאי-ודאות גדולה בקשר לעתיד.

האם כל האנשים סביבנו מצליחים לקלוט מה קורה סביבם ולמה? לא פעם אני מדברת עם אנשים מבוגרים, אשר בטוחים שהתנהגות נאותה היא זו שהחברה שלנו מבקשת דווקא לשנות, ולחלופין דוחים נורמות מקובלות או שהם אינם מבינים אותן.

בכל פעם שאני מדברת עם אנשים חדשים, אני מבררת היכן הם מול השינויים בעולם כדי לדעת כיצד לדבר איתם, מפני שבקצב שינוי כזה, אף פעם איננו יכולים לדעת באיזה עולם חי האדם שמולנו.

בתקופה האחרונה העסיקו, ועדיין מעסיקים, את כלי התקשורת חקירות במשטרה והליכים משפטיים של פוליטיקאים בצמרת השלטון, אנשי צבא בכירים וגם אישים מעולם הבידור, אשר ביצעו עבירות מין בנשים שעבדו איתם, ללא שום מחשבה על ההשלכות של מעשיהם, איך זה ישפיע על הקורבנות וללא רגשות אשמה, פשוט מתוך נורמה חברתית. ביצוע עבירות מין בנשים הנתונות תחת סמכותם היה נורמטיבי ולא גרר מחשבה שנייה או התערבות של הסביבה. זו הסיבה שלקח לנשים כל כך הרבה שנים לפתוח את הנושא ולטפל בו בפומבי.

מה קורה לנו כאשר סביבנו ישנה מציאות שבה קורים דברים כך, למשל הטרדה מינית:

• חלקים מאיתנו רואים בהטרדה מינית דבר אסור בהחלט שגורם פגיעה, לפעמים בלתי הפיכה, בנפש הנפגעת
• חלק מהאנשים סביבנו בכלל לא מבינים למה קשה לאישה לומר "לא"
• המשטרה עצמה לא תמיד מתנהלת באופן מקצועי והוגן בנפגעות ולא תמיד מבינה "על מה הרעש"
• החוק נע לעתים בין שני הקצוות הללו ואינו תמיד עקבי בתוצאות המשפט
• כתוצאה מכך קורה שנשים נוטלות לידיהן את המושכות ועורכות משפטי שדה כדי להעלות מודעות וליצור שיח חדש ותרבות חדשה

נראה שבעבר לא נתקלנו במצב כזה, שבו הייתה כל כך הרבה אי-ודאות ולא בגלל מלחמה גדולה כמו מלחמת העולם.

בעצם תהליך שינוי עובד כך:

• החוק מתאים לתרבות הקיימת, למה שהיה עד כה
• נוצר מצב חברתי חדש
• מתעוררת דרישה לשינוי החוק
• החוק מתאים את עצמו למצב החדש, לתרבות החדשה

החוק תמיד מותאם לתרבות, אבל בתהליך של שינוי תרבותי המצב מסתבך. מה צריך לקרות כדי שהחוק ישתנה?

מה הפלא שיש כל כך הרבה בלבול, אי-הסכמות וחרדה בחברה שלנו?

האם שמתם לב לקצב השינוי סביבכם? האם אתם מודעים להשפעות קצב השינוי על החיים שלכם?

גם הזוגיות בעבר הייתה אחרת. הזוגיות של תקופתנו מושפעת בעצם מכל השינויים הללו והיא עצמה מצויה בתהליך של מעבר תרבותי. כיצד משפיע מעבר זה על הזוגיות שלנו וכיצד אנו יכולים להכין את עצמנו לזוגיות החדשה שאנו רוצים להגיע אליה?

הפעם אני משאירה את השאלות פתוחות עבורכם. תיהנו.

כחלק מתהליך שינוי טכנולוגי וכדי להתאים אותו למה שקורה באמצעי התקשורת, האתר שלי עובר שדרוג כדי להתאים לכל סוגי המכשירים שבעזרתם תקראו בו. מקווה שהמעבר יתרחש בקלות ותוכלו ליהנות גם מהשינוי הזה.

מאמר חדש – ניהול אנרגיית החיים שלנו

תקופה זו, בפתחו של חג הפסח, מתאימה מאוד לדיון ובדיקה של ניהול האנרגיה שלנו. כאשר בני ישראל היו עבדים במצרים, המצרים העבידו אותם בפרך וניצלו אותם ואת אנרגיית החיים שלהם לטובתם. כדי שנוכל להשתמש באנרגיית החיים שלנו לטובתנו, אנו צריכים להיות אנשים חופשיים לבחור מה נכון לנו לעשות באנרגיה שלנו. האם אכן סיימנו את שלב העבדות? האם אנו מתנהלים בעולם כאנשים חופשיים?

מאמר זה עוסק באנרגיית החיים שלנו, אנרגיה שבה תלויים הבריאות, התפקוד ותחושת השמחה שלנו. מהי אנרגיית החיים, מה משפיע עליה ואיך ננהל ונאזן אותה לטובתנו?

המאמר נכתב כהכנה לפרק בספר "זוגיות הרמונית" ובתוכו גם התבוננות עצמית וכלים לשיפור ניהול אנרגיית החיים שלנו.

מאחלת לכם קריאה מהנה "ניהול ואיזון אנרגיית החיים שלנו".

על אנשים ומקומות

אחת התוצאות של ההתפתחות המואצת שקיימת כיום היא "הרפואה הגרמנית החדשה", GNM.

הרפואה הגרמנית החדשה התגלתה ופותחה על ידי ד"ר רייק גארד האמר, רופא מגרמניה. ד"ר האמר, כמנהל מחלקה בבית חולים, חקר את מושג גוף-נפש ומצא קשרים חד-משמעיים בין תופעות ומחלות פיזיות לרגשות מסוימים ולשינויים במוח של האדם.

האמר גילה מתי מופיעות התופעות הפיזיות ומה הם הרגשות שמייצרים אותן. הוא גילה כי הופעת התופעות קשורה למהלך ביולוגי טבעי של הגוף, שקשור לרגש ולחוויה שקרתה ולאופן שבו הגוף מטפל ומרפא את עצמו. את השינויים במוח הוא ראה בעזרת צילומי CT.

לתפיסתו של האמר, הגוף שלנו פועל לטובתנו גם כשהדבר לא תמיד מובן לנו. להלן כמה דוגמאות לתסמינים פיזיים ולמצבי הדחק הרגשיים שהם מבטאים:

• עצירת נוזלים בגוף (כשהכליות לא משחררות שתן) קשורה לחוויה של אובדן הביטחון הפיזי, קונפליקט שמעורבת בו חוויה של סכנה קיומית, נתון שמאיים על חיינו ובעקבותיו הגוף שומר את הנוזלים כי הוא לא בטוח כמה נוזלים יהיו זמינים עבורו בהמשך.
• כשאדם חושש מפני רעב או מחוסר יכולת לדאוג לאנשים החשובים לו, נוצרת התרבות של תאים בכבד, שתפקידם לעזור לעכל טוב יותר את המזון שכבר יש (מה שהרפואה המערבית רואה כ"סרטן").
• כאשר אדם לא מצליח לפעול בקצב שהוא רוצה, הגוף מגדיל את כמות התאים בבלוטת התריס שאחראית על הקצב. אז ניתן לפגוש בלוטת תריס מוגדלת. הרפואה המערבית מטפלת בתסמין זה בתרופות שמשביתות את עולת הבלוטה עד להתנוונותה הסופית, במקום לטפל בבעיה האמיתית, שהיא איזון קצב החיים והכנסת שקט נפשי על פי הצורך.

לפי הרפואה הגרמנית החדשה, ההשפעה הרגשית החזקה על הגוף יוצרת תופעות פיזיות, שזו דרכו של הגוף להתמודד עם האיום החדש. למעשה, יש פער בין המצב הפיזי ובין עוצמת הרגש שהתעורר ויש לפתור את הפער הרגשי ולהקטין את עוצמות הרגש או לשחררו כדי שהתוכנית הביולוגית תוכל להסתיים. המפתח לריפוי הפיזי הוא בעצם הפסקת התוכנית הביולוגית הפיזית על ידי ריפוי התגובה הרגשית שהפעילה את התוכנית או איזון שלה.

לפי תגליותיו של האמר, כאשר מסתיים האתגר הרגשי הגוף ישחרר את התוכנית הביולוגית וירפא את התופעה שיצר. אם האדם לא מרפא את עצמו רגשית, או שאינו משנה את הסיטואציה, הרגש שב וחוזר, והגוף מפעיל שוב את התוכנית הביולוגית (המתאימה לרגש). אם זה קורה הרבה, לגוף לא תהיה שהות לרפא את עצמו בין פעם לפעם. אנו קוראים לזה ריפוי תלוי – ריפוי שאינו מסתיים.

לימוד השיטה מאפשר דיוק גדול מאוד בהבנת גוף-נפש וגם חוויה מחודשת של חיבור עם הגוף שלנו. חוויה של שותפות וקרבה לגוף, במקום מה שאנשים חווים כבגידת הגוף.

למידע בעברית על הרפואה הגרמנית החדשה.

האדם שממנו למדתי את השיטה הוא ד"ר עידן סער. ד"ר סער מטפל בשיטה בעצמו ושליטתו ברזיה מאפשרת לאנשים רבים להיעזר בו, כשהם פוגשים אתגר בריאותי ובוחרים לגשת אליו בדרך אחרת.

בנוסף, סער נטל על עצמו את המשימה להפיץ את השיטה בארץ והוא מקיים הרצאות וסדנאות מרתקות בנושא.

ספר מומלץ: מתנת התרפיה

ארווין יאלום, מחבר הספר "מתנת התרפיה", כתב ספרים רבים וטובים, כמו "כשניטשה בכה", "תליין האהבה", "הריפוי של שופנהאואר" ועוד.

רבים מהם קראתי ואהבתי, כולם סיפורים על טיפול, ריפוי ומערכות יחסים, שכתובים באהבה רבה ובחמלה המורגשת בכל ספריו.

הספר "מתנת התרפיה" הוא האחרון שקראתי בין ספריו והוא, בעיניי, יותר מספר. הקריאה בספר נותנת תחושה של שיחה בין יאלום ובין הקורא. שיחה מלאה תובנות על תהליכי טיפול, על יחסים ועל הקשר שלנו לעולם. השיחה אמנם מתחילה בין הסופר ובינינו, אך היא מעוררת גם שיחה בינינו לבין עצמנו בנושאים רבים.

העובדה שהספר מתאר יחסי מטפל-מטופל אינה בהכרח המקום היחיד שמתאים לשאלות שהוא מעלה. חלק גדול מהשאלות ניתן להחיל גם על מערכות יחסים אחרות שלנו והספר יכול לעניין גם אנשים שאינם מתחום הטיפול.

הפרקים בספר קצרים וכל אחד מהם מעודד את הקורא לחשוב על הנושא שבו מדובר, לבדוק היכן הוא מול אותו נושא והיכן הוא רוצה להיות. הקריאה בספר חידדה לי שאלות שכבר עסקתי בהן לבדיקה חוזרת וחדשות שעדיין לא שאלתי את עצמי.

זהו ספר על טיפול ועם זאת הוא כתוב בקלילות ובהומור ונעים לקרוא בו.

ארווין יאלום:

"אני מכוון את הספר למטפלים. זה אמור להיות מעין מכתב לפסיכותרפיסטים, אבל גם לאנשים שפשוט מתעניינים בנושא או פציינטים. רבים מהאנשים שהיו בטיפול מתעניינים ב'מאחורי הקלעים' של התרפיה.

"בכלל, רוב האנשים חושבים על עצמם: למה הם מרגישים כמו שהם מרגישים, איך נהיו האנשים שהם, למה כל כך קשה במערכות יחסים. אנחנו חיים בתרבות שמעודדת אותנו לבחון את עצמנו, ולהבין את עצמנו טוב יותר. אני חושב שזה עושה טוב לפתוח את אחורי הקלעים עבור כולם. אני חושב שזה דומה לגישה בישראל, בה יש מטפלים שיותר פתוחים וקרובים למטופלים שלהם".

לדעתי, זהו ספר שעוזר לנו לייצר תהליך התפתחות. אתם מוזמנים לקרוא וליהנות מהרעיונות שהוא מעלה.

קריאה מהנה!

הבלוג

פרסומים אחרונים בבלוג:

• לוותר על הטוב

סיפורים מהחיים – ריפוי בעזרת הרפואה הגרמנית החדשה

הפעם איננו עוסקים במקרה יחיד, אלא בתופעה שאופיינית לחיי רבים.

אנשים רבים סובלים מבעיות בבלוטת התריס, אבל סטטיסטית בין אלו יש רוב לנשים. מדוע נשים נתונות בסיכון גדול יותר לפגיעה בבלוטת התריס?

כדי להבין יותר טוב את הנושא הבא, כדאי לקרוא בתשומת לב את החלק במידעון "על אנשים ומקומות" בנושא הרפואה הגרמנית החדשה.

בתקופה הנוכחית נשים רבות מוצאות את עצמן מלהטטות בין גידול הילדים, ניהול הבית ועבודה לשם פרנסה או הגשמה עצמית. לרבות מהן חשוב גם תפקידן כאם, הדואגת לתזונה בריאה של ילדיה ומשקיעה בהם זמן איכות.

בעבר, נשים לא עשו את כל הדברים הללו באופן הזה. או שהן לא עבדו מחוץ לבית, או שלא יכלו להשקיע זמן איכות עם הילדים, או שלא הקדישו מחשבה לתזונה בריאה שגוזלת יותר זמן הכנה.

בכל מקרה, כיום נשים רבות נקלעות למירוץ בלתי אפשרי, מייגע ולפעמים אף מייאש – בניסיון לנהל את חייהן כך, שיוכלו לענות על כל האספקטים החשובים להן.

על פי הרפואה הגרמנית החדשה, תפקידה המרכזי של בלוטת התריס הוא איזון הקצב הפנימי שלנו. פגיעה בבלוטת התריס תתרחש אם אנו לא מהירים או זריזים מספיק כדי להשיג את מה שאנו רוצים או כדי להיפטר ממה שאיננו רוצים.

ישנה סבירות, שאצל נשים שחוות אי-הצלחה לעמוד בכל המשימות שהגדירו לעצמן לאורך זמן, תשתנה בלוטת התריס שלהן באופנים שונים כדי לנסות להתאים את עצמה למטלות הרצויות. למשל, בגידול תאים כדי להתאים את גודל הבלוטה לרצון שלנו להספיק הכל – מה שייראה לפעמים כמו סרטן בבלוטה.

זה, כמובן, נכון גם לגברים, אך הדבר נפוץ יותר אצל נשים.