מסע הנשים והנשיות

קוראים יקרים,

גיליון זה מיועד לגברים ונשים גם יחד, אף שהוא עוסק ברובו במסע הנשים, זהו עדיין חלק ממסע האנושות, וכולנו, גברים ונשים, חלק ממנה. הבחירה לפגוש את נקודת המבט הזו יכולה לכוון כל אחד ואחד בדרכו שלו ובקשר שלו עם הנשים והילדות סביבו.

מסע ארוך עברנו אנו, הנשים, במהלך ההיסטוריה. מילאנו תפקידים רבים והשתייכנו למעמדות חברתיים שונים. בעיניי, בעידן שלנו נוצר מצב חברתי חדש ושליחות חברתית מיוחדת נרקמת עבור הנשים, הגם שרובנו עסוקות במטלות היום-יום ללא יכולת להרים את הראש ואיננו פנויות תמיד לחוות את הייחודיות שבתקופה שלנו.

לאורך תולדות האנושות עברו הנשים מעמדה של שליטות ומובילות רוחניות למעמד של שפחות העולם; למצב שבו כלב נחשב יותר מאישה, ואונס, הטרדה וניצול מיני, גם של ילדות, הפך במקומות מסוימים לעניין שבשגרה. כבר בתחילת המאה הקודמת, מספרת סימון דה בובואר שחיה בפאריז, מרכז העולם התרבותי של אז, באוטוביוגרפיה שלה, כי משמעות החתונה בעיניה הייתה לאבד את החופש שלה ולהיהפך לתלויה בבעלה. ואמנם, היא בחרה לא להתחתן. נישואים שמאפשרים לנו את החופש להיות מי שאנחנו ולהגשים את הייעוד שלנו בעולם עדיין לא היו בזמנה. האם כיום החופש כבר קיים?

נושא החודש – שליחות הנשים והאתגר הנשי היום

אנו חיים בתקופה שבה לנשים אמור להיות חופש להחליט על חייהן, אך לא בכל משפחה זה כך. יש חברות שבהן אב חזק מנסה לכפות את החלטתו על בתו; עדיין קיימות קהילות שמתייחסות לנשים כאל קניין, יש תרבויות (בעיקר דתיות) שהחתונה נקבעת אך ורק על ידי ההורים; נשים רבות, בחברות שנחשבות מתקדמות יותר, נאלצות לעבוד מחוץ לבית, לדאוג לתחזוקת הבית וגם לגדל את הילדים ואין להן זמן לנשום, גם אם אין זו ממש בחירתן; ישנן ילדות רבות, הרבה יותר ממה שנדמה לנו, שעוברות ניצול מיני שמשנה את חייהן ולא מאפשר להן להגשים את עצמן או לחוות את העולם כמקום בטוח; יש נשים שחיות עם בעלים אלימים תחת שלטון אימים ועוד ועוד…

אם נדמה לנו כי במאה ה-21 לנשים יש שוויון זכויות, המציאות הזו קיימת רק על פני השטח. מתחת לקליפה החיצונית עדיין שוררת התרבות הקודמת, שבה אישה היא משרתת ללא זכויות. דבר זה נוכל לראות כאשר נשים נכנעות לאלימות; כאשר אימהות אינן נלחמות עבור ילדיהן מאימת הסביבה ולפעמים הן אף מאפשרות ניצול מיני של ילדיהן; כאשר ילדות מנוצלות מינית מרגישות אשמות ומפחדות לספר ולפעמים כשהן מספרות מענישים אותן; כאשר נאנסות מרגישות אשמות ואף שומעות את זה מבחוץ.

אלו בכן שחיות עם בן זוג, חשבו לרגע עד כמה אתן חיות את חייכן כפי שהייתן רוצות, ולעומתכן, עד כמה בן זוגכן נאלץ להתפשר; חשבו עד כמה יש מקום לדרך שלכן בביתכן ועד כמה הדברים נקבעים על ידי אחרים.

בשיחות הרבות שאני מקיימת, אני פוגשת לא פעם ולא פעמיים נשים מתוסכלות: מצד אחד נראה כאילו התרבות שלנו מאוזנת ושוויונית, אבל בפועל אין זה כך. המרחב הקיים בין העבר לעתיד – בין חברה שבה הנשים משועבדות ובין חברה שבה הנשים שותפות שוות – עובר דרכנו, נשות העת הזאת, וזו ההזדמנות שלנו להביא לשינוי.

עלינו לזכור כי בעולם כיום יש פער בין מה שנראה לנו כמציאות ובין העובדות בשטח. בחברה שלנו תלונה על אונס או ניצול מיני עדיין פוגעת במדווחת, שכן היא מתעלמת מהעובדה כי כאשר אישה מתלוננת על הטרדה מכל סוג שהוא, הסיכוי שהיא צודקת גדול מהסיכוי שהיא משקרת, זוהי חברה שבה נשים מחכות שאחרים יודיעו בשבילן, יילחמו למענן וכו'.

תפקידנו הוא לקחת אחריות על השינוי. להפסיק לחכות שזה יקרה על ידי אחרים ולהוביל את החברה שלנו לשוויון אמיתי, וראשית – כל אחת ואחת מאיתנו בדל"ת אמותיה.

מאמר חדש – יחסי נשים וגברים לאורך ההיסטוריה האנושית

המאמר זה הוא הראשון בטרילוגיית מאמרים, שמתארים את המסע שלנו, הנשים, מול העולם בכלל והעולם הגברי בפרט ואת ההשפעה של המסע הזה על מצב הזוגיות בעולם.

המאמר עוסק בתהליכים ההיסטוריים שעיצבו את מצב היחסים בין נשים וגברים. אני מאחלת לכם קריאה מהנה: "יחסי הכוחות גברים ונשים לאורך ההיסטוריה והשפעתם על הזוגיות".

ספר מומלץ – "זיכרונותיה של נערה מחונכת"

הספר "זיכרונותיה של נערה מחונכת" מאת סימון דה בובואר (הוצאת כתר, תרגום ניר רצ'קובסקי, 2011) הוא אוטוביוגרפיה על חייה עד גיל 20. אישיותה החזקה ויוצאת הדופן של הסופרת והפילוסופית סימון דה בובואר, שהייתה גם מהיוצרות והמובילות של התנועה הפמיניסטית, באה לידי ביטוי בספר בעוצמה, והתיאור הפרטני של שנות נעוריה מעביר לקוראים בבהירות את החוויה של החיים בתקופתה.

הספר פתח בפניי גם את החוויה שלה וגם את ההבנה עד כמה מצב הנשים כיום הינו עדיין גולמי ובתהליך של התהוות.

על אנשים ומקומות

בעבר כתבתי על התנועה העולמית שנקראת "האוהל האדום". תנועה זו שמה לה למטרה לחזק נשים, לחבר אותן לעצמן ולנשיות שלהן, להעצים נשים ולקרב אותן למקור כוח חשוב עבורן, שזו חברת נשים נוספות, בעזרת מפגשי נשים חודשיים. בשנתיים האחרונות חוויתי בעצמי את המפגשים האלה והבנתי עד כמה חברת נשים היא מיוחדת ושונה וכמה כוח יש לה לטעון אותנו בכוחות עבור היומיום שלנו.

תנועת האוהל האדום ברמה הארצית הגיעה לשלב שבו אנו מבקשות שלכל אישה שתרצה יהיה אוהל אדום לפרוש אליו פעם בחודש, להתמלא בכוחות ולהיות בחברת נשים נוספות. חוויית האוהל האדום מאפשרת לנו לא פעם להבין שמה שמטריד אותנו ונראה לנו שולי, בעצם חשוב ומעניין גם אחרות והשיתוף בו מחזק וממלא.

מתוך היכרותי עם הפעילות של תנועה זו ברמה הארצית וכחלק מהמהלך הנוכחי של התנועה, שהוא הקמת אוהל אדום בכל שכונה, הקמנו בחודש הקודם את האוהל האדום בעין-ורד.

בשיחות באוהל עלה נושא עול הבישול למשפחה. בתקופה שבה רובנו גם עובדות, גם מגדלות ילדים וגם מתחזקות את הבתים שלנו, נושא זה נראה לכאורה פשוט, עם זאת מתברר שהוא מקפל בחובו, לצד התסכול הרב ורגשות אחרים, גם תפיסות עולם ותהליכי חינוך משפחתיים.

לאור התגובות הטובות וההנאה שרווינו, אנו ממשיכות במפגשים של האוהל האדום פעם בחודש. המפגש הבא של האוהל האדום בעין-ורד יהיה ביום רביעי ה-28.5.14 ויתקיים אצלי, "בבית זוגיות וחיים הרמוניים". לנשים שמחפשות אוהל אדום קרוב יותר לבית, ניתן למצוא את מיקומם של האוהלים הנוספים בדף של האוהל האדום בפייסבוק.

אנו מזמינים אתכם להמשיך ולפתח את העבודה הפנימית העמוקה בעזרת הכלים והאימון שמציעה השיטה "זוגיות הרמונית", רשימת המאמנים באתר, וכמו כן להמשיך ולהזמין את חבריכם ויקיריכם להכיר את השיטה וליהנות ממנה ומיתרונותיה וכן מן הסדנאות.

הרשמה למידעון

איני משתפת פעילות עם ספאם, ולכן לא אעשה שום שימוש לא ראוי בפרטיכם