תדר מלכה

קוראות וקוראים יקרים,

"תדר מלכה", או "להיות מלכה", זה הנושא שעליו עבדתי בתוכי בחודשים האחרונים. העבודה על תדר מלכה הייתה שונה מכל מה שעשיתי עם עצמי עד היום, והאופן שבו התהליך הזה התרחש היה אחר גם הוא.
בתהליך העבודה על תדר מלכה הקפתי את עצמי בחברים ובחברות שהתנדבו להיות שם איתי ולשקף לי כיצד החיים שאני חווה קשורים לתהליך של הפיכה למלכה, ולכל אורכו של התהליך הייתי עטופה באהבה ככל שהייתי צריכה.
העבודה על תדר מלכה חשפה גם את החשיבות שלי לחיים שלי ונודעה לה השפעה גדולה גם על הסביבה שלי ועל מערכות היחסים בחיי.
הנושא שממשיך את "תדר מלכה" שאני מתרגלת כרגע הוא יצירת שמחה בחיי, סוג של התפתחות שמאוד כיף לי לחוות ולתרגל.

נושא החודש – לחיות בתור מלכה

העבודה על "תדר מלכה" הגיעה לחיי ללא תוכנית וללא כוונה מודעת. זה פשוט התחיל ואני עקבתי אחריו. במהלך חודשי ההתפתחות ל"תדר מלכה" היו לילות רבים שלא ישנתי בהם, תובנות על חיי הגיעו ללא התרעה מוקדמת ושיבשו את תוכניותיי לא פעם.
חלק מהתהליך של הפיכה למלכה היה האופן שבו אפשרתי לעצמי להתמסר לזה, כלומר, לא להתווכח עם השינה שאינה מגיעה ולא לשפוט את עצמי על העבר, שפתאום נראה פתטי או אף אכזרי. השתדלתי להישאר בסקרנות, בצניעות ובאי-ידיעה.
המעבר לתדר מלכה גרם לי לתת מקום בתוכי רק למה שנכון לי ודרש ממני להיות ביושרה ובאותנטיות עם כל מה שנמצא בחיי. החשיבות שלי בחיי ועבורי עלתה מאוד, והתחלתי לבחור, בעזרת שקט פנימי, את מה שייכנס לחיי ומה לא ולהוציא מחיי כל מה שמכביד עליי. כתוצאה ישירה מכך יש לי הרבה יותר מקום בחיי, ואני ממלאת אותם במה שנכון ומתאים לי.
כשקורים לי דברים שאינם מתאימים לי, אני אומרת: "ככה לא מדברים למלכה" או "ככה לא מתנהגים למלכה".
עם זאת, לי וגם לסביבה שלי ברור שההוויה של להיות מלכה אינה באה על חשבון אף אחד, וחשוב שכל אחד יתייחס לעצמו כאל מלך וידאג שכל מה שנמצא בחייו יתאים לו.
בן זוגי היה בתהליך הזה אחד המורים הגדולים שלי. כשהוא מתייחס לעצמו כאל מלך ומכניס לחייו רק את מה שמתאים לו – הוא כלל לא הבין למה אני מתנהגת אחרת. עם זאת, יש לציין כי שינוי הדרך שלי מאפשר גם לו להתפתח למקומות חדשים.
מקומם של אחרים בחיי גם הוא השתנה בהתאם והתוצאה היא שמה שקורה בחייהם כשאני בתדר מלכה, משפיע על חיי פחות ואז גם הם חופשיים יותר לחיות באופן שנכון להם. השינוי הזה דרש גם ממני וגם מהאנשים סביבי לשפר את היחסים בינינו ולחזק את המקום של כל אחד ואחד בחייו הוא.
בזמן האחרון אני ישנה טוב בלילות, אני מאפשרת לעצמי להשלים שעות שינה נחוצות, בלי לחשוב מה יקרה לתוכניות שלי. איני מאפשרת לאחרים להכניס לחיי תדרים שאינם מתאימים לי ומה שקורה סביבי אינו חודר אליי. כאדם רגיש מאוד, שבעבר הכל נכנס לתוכו, האפשרות שדברים יקרו סביבי ולא יחדרו אליי ויחלישו אותי באופן אוטומטי היא הפתעה. זוהי תוצאה של העובדה שאני מלאה בחיים שלי וזה אפשר את ההתחזקות של המרכז שלי. אני רואה את האחר, אני אמפתית ואכפתית, ועם זאת מצליחה להישאר נפרדת.
בהתחלה, כשהגעתי למקום של להיות המלכה של חיי, התחושה הראשונה הייתה שאיני מכירה את עצמי. איך זה שהעולם אינו חודר אליי? איך זה שדי לי להיות עם עצמי? איך זה שאני זקוקה הרבה פחות לאחרים סביבי? לקח לי זמן לבין, גם בעזרת אחרים, שהנוכחות שלי במרכז חיי חיזקה ושינתה אותי, וזוהי תוצאה ישירה של תהליך ההפיכה למלכה.
דבר נוסף שהתבהר לי הוא, שדברים שרציתי במשך שנים מבן זוגי – ללוות אותי למה שמעניין אותי, לדבר איתי על מה שמעניין אותי, לבלות איתי בהבנת המעמקים שחשובים לי ולהיות איתי בחיבור ובאינטימיות שמתאימים לי – הם בעצם דברים שכבר יש לי. כשאני מכוונת את הזרקור אליי – אני שאוהבת וזקוקה לדברים הללו, יש לי אותם בתוכי עבורי כמה שארצה. הפנייה הזו לתוכי מסירה מבן זוגי דרישות שאינן מתאימות לו, משחררת אותו להיות הוא ומאפשרת לו להביא לחיי את אותם דברים שעדיין אין לי ולייצר לי. אותו מהלך עצמו גם משחרר את היחסים שלנו, מאפשר להם להתפתח למקומות חדשים ולהגשים את הפוטנציאל שלהם להמשיך להתפתחות אינסופית.

שנים הייתי שבויה במחשבה שלהפוך למלכה או לתת לעצמי את המקום שיש בתוכי יפגעו בזוגיות שלנו. העובדה שהמהלך הזה שחרר את הזוגיות שלנו והפך אותה ליותר פשוטה ונינוחה, הינה עדיין בלתי נתפסת עבורי, אם כי מהמקום הזה התוצאה אפילו נראית הגיונית.

כשאני מסתכלת על חיי לאחור, אני רואה שנדרשו לי עשרות שנים של צמיחה והתפתחות כדי להגיע לתדר מלכה, שנראה מכאן כל כך הגיוני וברור. במחשבה שנייה, מי בעצם היה יכול לשמש מודל עבורי, ממי יכולתי ללמוד, כמה מלכות פגשתי בחיי שיכלו להדריך אותי? כאדם שחי בסוף העידן הפטריארכלי, הנשים סביבי לא היו עדיין מלכות. ההפך מזה, הן חיפשו את האפשרות להיות פחות שפחות של אחרים. התפתחתי ללא ידיעה לאן אני מכוונת. היושרה שלי, האהבה שלי לעצמי וההסתכלות למציאות בעיניים היו הכלים היחידים שעמדו לרשותי. תהליכי התפתחות רבים שלמדתי פותחו על ידי גברים או אף בזמן התרבות הפטריארכלית עצמה ולא מצאתי בהם את הרמזים למה שנחשף לפניי עכשיו. לא היה לי שמץ של מושג כיצד נראית המטרה שאליה אני מתפתחת. הדבר היחידי שידעתי הוא רק מה עדיין לא טוב לי במה שקיים בחיי.

מתוך המקום הזה ומתוך ההתבוננות על הדברים המדהימים שקורים בעולם ביחסים בין נשים וגברים, גם כחלק מתהליך היסטורי שמשחרר אותנו מהעולם הפטריארכלי וגם ברמה הפרטית, אני שואפת לתרום את חלקי ליצירת קשר חדש וקרבה בין נשים וגברים בחברה. עדיין איני יודעת כיצד, אבל אני מניחה שהידע הזה יגיע.

מאמר חדש – התמודדות עם כעס של אחרים

מתוך התהליך הפרטי ששיתפתי בו לעיל, מצאתי את עצמי עוסקת בניקוי אנרגיות של אחרים שנשלחו אליי וגם משרטטת גבולות למי שחשבו שלכעוס עליי הוא פתרון מתאים לאנרגיות הכעס שלהם.
במאמר "התמודדות עם כעס של אחרים" אני פורשת את מה שגיליתי בנושא טיפול בכעס של אחרים עלינו וכיצד ניתן להפסיק אותו.
מאחלת לכם קריאה מהנה.

תשובות לשאלות

"תשובות לשאלות" הוא חלק חדש שאני מוסיפה למידעון עבור שאלות שמגיעות אליי שוב ושוב.

השאלה הפעם היא: מהו טיפול באדם רגיש מאוד ומה ההבדל בין טיפול באנשים רגישים מאוד לטיפול באנשים אחרים?

לפי המחקר של ד"ר ארון איילין, שגם כתבה את הספר "אדם רגיש מאוד", לאנשים הרגישים מאוד יש מערכת עצבים מעט שונה משל רוב האוכלוסייה. אנחנו יודעים שמערכת העצבים אצל אנשים רגישים מאוד מזהה וקולטת יותר פרטים וכך מעמיסה על הנפש שלהם. התוצאה היא שהנפש של אדם רגיש מאוד נעשית פחות גמישה בגלל העומס המוטל עליה ומקשה עליהם את התפקוד בחיי היום-יום.

כאשר אנו ניגשים לטפל באדם רגיש מאוד ומביאים בחשבון את הנתון הזה נשתדל לבנות אצלו תמיכה כך שילמד ליצור לו את הסביבה שבה הנפש שלו תחווה פחות עומס.

בטיפול באדם שאינו רגיש מאוד ניתנת יותר תשומת לב לפיתוח של היכולות שלו לחיות בעולם כמו שהוא. אצל אנשים רגישים מאוד תשומת הלב תתרכז בהבנה מהי הסביבה המתאימה לאותו אדם ומה הוא צריך כדי לייצר אותה – ופחות באפשרות להישאר בסביבה שאינה מתאימה לו.

ספר מומלץ "ערפילי אבלון"

הספר "ערפילי אבלון" נכתב על ידי מריון מימר בריידלי. זהו סיפורם של המלך ארתור ואבירי השולחן העגול מפי אחותו, שהייתה כוהנת של האלה, ומתאר את האירועים הללו מזווית הראייה של הנשים בתקופה ההיא.
בספר מתואר השלב בהיסטוריה שלנו, שבו הנצרות כבשה את העולם מידי כוהנות האלה ותרבות האלה. מובלט ההבדל בין היחס לנשים בתרבות הפגאנית – שבה הנשים היו היולדות ולכן גם המנהיגות; לנשים היה מקום חשוב בחברה; מיניות ועונג בין גברים ונשים היו מקודשים וחופשיים משיפוטיות ושליטה; לנשים היה מותר לחשוב ולשאול וללמוד – ובין התרבות הנוצרית שהגיעה לאנגליה, שבה נשים נחשבו נושאות החטא של חוה מיום היוולדן; נשים היו חשודות עוד בטרם פתחו את פיהן, ואסור היה להן לדבר, לשאול שאלות, ללמוד, לנגן או לבטא את עצמן בדרך אחרת; מקומן היה של משרתות שקטות של הגברים וגם המיניות ורצונותיהן נחשבו טמאים. לאישה היה אז מקום רק מתחת לגבר – ובשקט.
בספר מתואר האפוס של המלך ארתור ואבירי השולחן העגול דרך חיי הנשים שסבבו אותם ומציאות חייהן. אני מאוד מחוברת לסיפורי המלך ארתור והספר נותן מענה לשאלות על התקופה ההיא באופן מקורי ומקיף.
הספר מתאר בהרחבה את התהליכים ההיסטוריים שהתרחשו אז: מלחמות על טריטוריה בין העמים והשלום שהמלך ארתור השיג, והמלחמות בין התרבויות הרוחניות שהחריפו מאוד בזמנו.
בזמן קריאת הספר יכולתי לחוש כאילו אני חיה שם ממש, הרגשתי את הקושי, את היופי, את התסכול ואת ההתפתחות הנפשית והרוחנית של גיבורי התקופה. הספר גדוש גם בסיפורי אהבה, ומביא לידי ביטוי גם את ההתבוננות השונה של התרבות הנוצרית והתרבות הפגאנית על האהבה והחיבור בין נשים וגברים; ואת ההבדל בין הדיכוי שכפו הנוצרים על השותפות ששררה בין הנשים והגברים בתקופת האלה.
הספר גרם לי להתגעגע לאפשרות של יחסי גברים ונשים אחרים, ללא פחד, ללא דיכוי של אף אחד מהמגדרים. כאב לי לקרוא את מה שקרה אז, וכואב לי גם לראות היכן אנו היום אחרי כל כך הרבה שנים של פטריארכיה.
הקריאה בספר חיברה אותי לחוויית נשיות שלמה ולאפשרות להביא את התחושה הזו חזרה לעולם שלנו היום. אני מודעת לכך שגם תרבות האלה לא הייתה מדויקת או חסרת פגמים, אך מה שכן היה בה מאוד חסר לי היום. אני תפילה שסוף-סוף ניצור כאן מצב ותרבות שבהם נוכל לחיות יחד נשים וגברים בשותפות, חברות ואהבה ויחד ניקח את העולם קדימה להיות מקום טוב יותר לכולנו.

היופי שבאחדות

הגעתי לאגמון של החולה בצפון ארצנו היפה, בעקבות הסיפורים על הכמויות העצומות של העגורים שעשו להם את המקום לבית.

אחד הדברים שהרשימו אותי הוא האכלת העגורים באופן יזום כדי לשמור על שלום בין העגורים לחקלאי האזור.

שיתוף הפעולה בין החקלאים לשומרי אוכלוסיות הציפורים מאפשר לנו לארח את העגורים בארצנו וליהנות מיופיים.

על אנשים ומקומות

באחד ממפגשי האוהל האדום הארצי פגשתי את דנה, המרפאה משחרות. אני מודה שהתאהבתי בה מיד ועל אף המרחק הגיאוגרפי בינינו, אני מנסה להשיג לנו כל רגע אפשרי ביחד.
אני אוהבת את האופן שבו דנה מתייחסת לריפוי בכלל ולריפוי נשים בפרט. ביקשתי מדנה לכתוב קצת על עצמה, ואולי גם אתם תתאהבו.
שמי דנה יצחקי רוטפלד ואני מטפלת ברפואה סינית מסורתית אוטוטו 20 שנה.
אלו היו 20 שנות מסע אל הבפנים של החיים, דרך האמת של הגוף.
בעשר השנים האחרונות אני מתמחה בגינקולוגיה, עובדת הרבה עם נשים, פוגשת אותן בכאב, בשאלה, בכיווץ ובפגיעות, עדה לסיפורים, לחלומות ולכוחות שלהן… ורותמת בהתלהבות את כל אלה לטובת התהליך הטיפולי. הניסיון לימד אותי איך פגישה עם א/נשים במצב פגיע מאפשרת גישה לאוצרות משאבי הנפש, אשר כל כך קריטיים בתהליכי ריפוי.

בתור מרפאה סינית אני מביטה בלשון וממששת את הדופק כדי להשיג אבחון ואז משתמשת במחטים ומבצעת דיקור בנקודות מסוימות בגוף. המחט מניעה אנרגיה, דם, נוזלים וחומרים ברקמות ומחזירה להן את הזרימה התקינה הנדרשת למנגנוני הריפוי העצמי. עם השנים הבנתי ששיחה, הקשבה, שאלות מנחות, שתיקות במקום הנכון וטונים רכים של כנות עושים בגוף הרגשי את מה שעושות המחטים בגוף הפיזי. כמו בסנכרון בין בני זוג, כך גם הזוגיות של הנשמה והגוף מצריכה סנכרון כדי שבריאות תשרור באדם.

אנחנו חיים כיום בעידן של רב-ממדיות, ערוצים רבים פתוחים אצל כל אחד מאיתנו ובתודעה הקולקטיבית. מערכות הגוף מגיבות לכל מה שקורה בתוכנו וסביבנו ובריאותנו בהחלט מושפעת. גם אם מדובר על רעיונות, קרינות, ידיעות, פעילויות ומחשבות – כל אחד מאלה מקרין אנרגיה ותדר מסוימים והמערכת שלנו מתייחסת בו זמנית לכל הערוצים. דור שלם בעומס, בהצפה, בהיפר, בחוסר איזון – מאיפה ניגשים לזה?

הפגישה הטיפולית הראשונה מתחילה במקום שכואב עכשיו, ומשם, כמו בשכבות ארכיאולוגיות, נחשף המבנה האנרגטי-פיזי-נפשי של האדם וכל פגישה מקבלת כיוון לפי מה שחי ופעיל במערכת באותו יום.

העבודה עם נשים הציתה בי רצון לטפל בפצע הנשי הגלובלי, ובחמש השנים האחרונות מצאתי את עצמי יוזמת מרחבים למפגשים נשיים, מקיימת מעגלים וסדנאות, כותבת ועוסקת הרבה בהסברה על אודות נזקי הפטריארכיה לבריאותן של נשים, משפחות וקהילות.

יש הרבה עבודה לעשות, הרבה דברים שדורשים ריפוי והרבה כלים טובים להשתמש בהם. אני משתדלת כמטפלת וכאדם לעשות כל פעולה הנקרית בדרכי שתוסיף ידע ואפשרויות ריפוי למי שבשל להתרחב ולדרוש אותו.

אני גרה ביישוב שחרות שבערבה, מטפלת ב"הדום האדום" שצמוד לביתי, ובכמה מרפאות ביישובי הערבה. בימים אלה אני מפתחת אפשרויות של אבחון והפצת ידע דרך האינטרנט כדי להרחיב את הנגישות אליהם ואל עבודת הריפוי.

מזמינה את כולכן ליהנות ממאמרים באתר של "הדום האדום" www.womendomadom.net ,
לשלוח מייל הדהוד, שאלה או התייעצות, ולשלוח למרפאתי את קרוביכן??קרובותיכן מהערבה הזקוקים לטיפול.
באהבה, דנה